תוצרת הארץ

וּמָה כְּבָר בִּקַּשְׁתִּי, אֲנִי, שֶׁהָיִיתִי הַיָּפָה בַּנָּשִׁים? לֹא דָּרַשְׁתִּי שֶׁיֶּחֱצֶה אוֹקְיָנוֹס בַּדֶּרֶךְ אֶל שְׂפָתַי. אֶת הַשָּׁקָתָן שֶׁל אֶלֶף סְפִינוֹת, פָּנַי לֹא חָמְדוּ. סִימָנֵ

לתלת פורענותא נועדנו. חד היה טיפת חלב על שפתיך, הן טרם למדו לשאול ותשובה, איך תהיה בם. תרי התנפץ לשש מאות ושלושה עשר רסיסי תיבת המטות במסענו. והמדים שעליך היו עול תורה ומצוות שנטלתי עלי בדמי תומתך.

כי תבוא אל ספי, אבנים שלמות בכליך, בחן היטב את שביליי ההדורים שהמתינו לאבק הדרכים של רגליך, כמו לטנא נושא ביכורים. כי תבוא אל חדרי, לובש קלע של מור, נושא שי, זהב עטרת ומנחה, קינמון וגם זית יהיו בפיך