חייו של כל אחד מאיתנו הם מסע אפי, שברצותנו יהפוך לשיר המבטא את רוחנו. ברי המזל שבינינו יידעו לשרטט את מסעם בעדינות של צבעי מים, את המרחב, את הזמן ובעיקר – את השינוי.
לך לך מבית אביך,
ובקש שיארך מסעך מאד.
ניווט במרחבי החיים. הצורך לדעת את נקודות הציון המדויקות של המקום שבו אני נמצא, המקום שאליו אני רוצה להגיע והדרך היעילה והמצליחה ביותר להגיע לשם. היכולת לתת מענה לצורך האנושי, הבוער כל כך, לגלות עולמות חדשים, לחלום ולהגשים את חלומותינו. אודיסאה, על שם אחד הנוסעים המפורסמים בקאנון התרבותי העולמי, אודיסאוס – גיבור מלחמת טרויה ומלך איתקה.
לא במקרה האלה המלווה את אודיסאוס במסעו היא אתנה, אלת החכמה. דרושה חכמה כדי ליהנות מהיופי והפיתוי שלאורך המסע, מבלי להיצרב מהם; לבחור את הפניה הנכונה בכל צומת ולשאת איתנו את הצידה המתאימה; לוותר על מה שכבר אינו נכון להמשך ולהשאירו מאחורינו, נוטלים עמנו רק את זיכרון היותו; לעצור במקומות הנכונים, לשהות בהם וגם לעזבם; ולהתמודד עם כל הקשיים, ההתנגדויות שבדרך, מבלי להסתנוור מזוהר ההבטחות. חוכמה.
"מארצך, ממולדתך, מבית אביך" – דע מנין אתה הולך. נקודת המוצא למסע המשמעותי היא מדויקת ומרכזית מאד. זו היציאה מהמקום הכי מוכר, שבו אני יודע בדיוק מה מעמדי, איך מתייחסים אלי, מה מצפים ממני, למה אני יכול לצפות. כל יציאה למסע היא קודם כל יציאה מעצמי, מאזור הנוחות שלי, וגם אם נדמה לי שאני יודע בדיוק לאן אגיע, אני בעצם הולך "אל הארץ אשר אראך" – אל הלא נודע, המקום שבו שום דבר כבר לא נראה אותו הדבר.
"אם יוצאים מגיעים למקומות מופלאים", אומר ד"ר סוס. "אם אתה יוצא בדרך לאיתקה," מתחיל גם המשורר היווני קונסטנטין קאוואפיס. שניהם מקבילים את איתקה למשהו מופלא, לחזון נכסף, ושניהם משתמשים ב"אם נצא", כלומר – מוסיפים את מרכיב הבחירה. ההחלטה אם לקום וללכת היא בידי הנוסע. כל מסע, מתחיל מחזון וממשיך בבחירה לצאת לדרך המובילה להשגתו. מי שלא אמיץ דיו כדי לצאת מאזור הנוחות שלו, עדיף שיישאר שם. נפלאות, לא ממש יהיו לו. את איתקה כנראה לא ישיג.
הדרך תלויה, כמובן, במטרה. "באיזו דרך עלי ללכת?" שואלת אליס, והחתול הצ'שרי מספק לה את התשובה הפשוטה, הברורה כל כך – תלוי לאן את רוצה להגיע. הוא לא אומר, בחרי בדרך הקלה ביותר, הבטוחה ביותר, הנוחה או המהירה ביותר. הוא אומר, הדרך תלויה בתוצאה שאת מבקשת להשיג. כי יותר משאנו כובשים את המטרה, אנו חותרים אליה. וכשמבקשים להתקדם בחתירה, חייבים לפרוץ גבולות. נפשו של הנוסע צריכה להיות נפש סקרנית, חסרת דעות קדומות, לא מפחדת ממוסכמות ומשבירתן, שמסרבת להיכנע גם כשהיא נתקלת בבלתי מוכר. סקרנותו החקרנית- אינטלקטואלית הטבעית של האדם היא הכוח המניע במסע, המגלה שאיפה חסרת פשרות לחוות וללמוד בלי קץ – ואת כל זאת, לעשות יד ביד עם עוד נוסעים, כמונו.
יותר מכל, היכולת לצלוח את הדרך היא היכולת להתמודד עם שינוי. מדליק הפנסים של אכזיפרי, שמהירות הסיבוב של כוכבו הולכת ועולה, מוסיף להדליק ולכבות את הפנס כאילו דבר לא השתנה, מצב הממרר את חייו. משהו על הצורך בגמישות יצירתית אפשר ללמוד מא.א. מילן, המספר על יום ההולדת של איה. פו רץ להביא לו דבש, אך זולל הכל בדרך ונותר עם מתנה שהיא בסך הכל צנצנת ריקה. חזרזיר רץ להביא לו בלון אדום, אך זה מתפוצץ בדרך ונותר ממנו רק סמרטוט. שניהם חרדים מהשינוי הנורא שחל, לתפיסתם, בכוונה המקורית של מתנותיהם, אבל דווקא איה, החמור הנרגן והמתלונן תמיד, מוצא במתנות אלה שמחה רבה: צנצנת ריקה היא בדיוק הדבר שצריך כדי לאחסן בה סמרטוט אדום מדובלל. אולי יותר מכל דבר אחר, הצלחתו של מסע תלויה בגמישותם של הנוסעים, כלומר – ביכולתנו להביט נכוחה בשינוי ולהתאים את עצמנו אליו.
"שתגיע אל האי שלך כשאתה זקן עשיר בכל מה שרכשת בדרך,
לא תצפה שאיתקה תעניק לך עושר,
"איתקה העניקה לך מסע יפה,
אילמלא היא לא היית כלל יוצא לדרך."(איתקה, קונסטנטין קוואפיס)
לא מפתיע שאיתקה איננה רק משהו המצפה לנו בקצה הדרך, אלא כל מה שצברנו במהלכה. התוצאה, למעשה, היא שיר הלל לרוחו החופשית של האדם הניצבת מול שרירותיותו של העולם, ויכולה לו.
לך לך, אומר אלוהים לאברהם, ומבטיח: "והיה ברכה". הבטחתו מגלה לנו את מה שחשוב באמת: אם חשבתם שזה "אעשך לגוי גדול", או "אאדיר את שמך", תחשבו שוב. להיות לעם ולהיות סלב זה אולי חשוב, אבל אלה לא המטרות האמיתיות של המסע. המטרה היא "היה ברכה". בהגשמת החזון, אתה תהיה ברכה לאחרים – הדרך שעשית, המטרות שהצבת לעצמך, הערכים והמוסר העומדים בבסיס היותך, המקום שמילאת בחייהם של אהוביך הם מקור אור וברכה לסובבים. זוהי איתקה המובטחת. החזון שיוגשם. החזון הזה הוא גדול יותר ממקום גיאוגרפי ומתקופת המסע עצמו. איתקה היא תמיד משאת נפש, כזו שיכולה להיות מושגת רק לאחר שנוכיח שאנחנו ראויים לה בכל מאודנו, בשכבנו ובקומנו ובלכתנו בדרך, כטוטפות בין עינינו, כנגד כל הסיכויים, אל מול האקראיות האכזרית, הלועגת-לעיתים של הגורל.
חייו של כל אחד מאיתנו הם מסע אפי, שברצותנו יהפוך לשיר המבטא את רוחנו. ברי המזל שבינינו יידעו לשרטט את מסעם בעדינות של צבעי מים, את המרחב, את הזמן ובעיקר – את השינוי.
