"ואכלת ושבעת וברכת". כל אחד, יכול לקחת את זה למקום המטפורי שלו.
"וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, עַל-הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ." (דברים, ח', י')
"ואכלת ושבעת וברכת". פרשנויות שונות ניתנו לחשיבות סדר הפעולות הזה, המוזכר בפרשת "עקב", והן מתייחסות לקשר בין המזון, הארץ, האדם ואלוהיו: הארץ שבני ישראל עומדים להיכנס אליה היא טובה ושופעת, והם יזכו ליהנות מפרי עמלם ומתנובת ארצם, לאכול די צרכם ולהיות שבעים. במצב זה, הם מצווים לזכור שכל הטוב הזה ניתן להם על ידי אלוהים ולברך אותו על כך. מכאן נובע המנהג היהודי לברך את ברכת המזון לאחר הארוחה, ולא לפניה, כאשר ניחוח המזון, מראהו והרצון העז לטעמו יוצרים קוצר רוח של רעב. נכון וראוי לברך לאחר שאכלנו, לאחר שכל ההנאה הגשמית כבר התקיימה, כשאנחנו כבר נינוחים, רגועים ושבעים. במצב זה, קל יותר להתפנות ולברך מתוך כוונה מלאה, בשמחה ובהוקרת תודה אמיתיים.
כל זה טוב ויפה בפשט, אבל אפשר להסתכל על סדר הפעולות הזה גם באופן מטפורי, המתחבר ישירות לפסוק הראשון של הפרשה: "והיה עקב תשמעון". לשמוע את סביבתנו באמצעות העקבים. הדברים צריכים לחדור מהאוזניים ולהגיע עד כפות הרגליים, שהן ההולכות בדרכי העפר הקשות, לעיתים מיוסרות, ומוליכות אותנו למחוזות חיינו השונים.
זו עבודה קשה, ההליכה הזו. היא ה"אכילה". צריך לעקור עשבים שוטים בלי רחמים. להשקות, לגזום, לזמור ולטפח על מנת לזכות ולהגיע אל היבול היפה והטוב של ההצלחה.
היבול הזה – הוא ה"ושבעת". היכולת להביט על תוצר הדרך הנקראת חיים, בתחושת סיפוק של מי ששולחנו זכה להיות מלא טוב ועשיית טוב, לסביבתו באשר היא.
ואז, מתוך יופיו של שפע היבול – לברך, מתוך שמחה והוקרת תודה, כלפי עצמנו וכלפי סביבתנו. זה החותם היחיד הראוי להיאמר ולהיטבע. וזה צריך להיעשות בשתי רמות, האישית והלאומית כאחד.
ואכלת ושבעת וברכת. כל אחד ייקח את זה למקום המטפורי שלו, לפרשנות שהוא נותן למהותה של הדרך, הגדרתו של ההישג ותכולת הברכה שראוי לו לברך.
וגם את זאת יש לזכור: גם אלה שזכו להגיע לשלב ה"וברכת" ברמה האישית, עדיין שקועים עמוק בתוך שלב ה"ואכלת" ברמה הלאומית – ובכל יום מחדש, צריך להמשיך לנסות לגשר על הפער הנורא שבין שניהם.
*הערת המשורר: "רצח שהוא פשע שנאה". אני לא מצליחה לחשוב על רצח שאינו נובע משנאה, אולי בגלל שאני לא מצליחה לחשוב על שום רגש אחר שמסוגל לגרום לאדם לרצוח אדם אחר. מישהו פעם רצח מתוך אהבה? במחשבה שנייה, אולי כן, גם אם זה לא היה באופן פיזי.
