וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן, יְהוֹשֻׁעַ; וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה, לָתוּר אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן; וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב, וַעֲלִיתֶם, אֶת-הָהָר; וּרְאִיתֶם אֶת-הָאָרֶץ, מַה-הִוא; וְאֶת-הָעָם, הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ–הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה, הַמְעַט הוּא אִם-רָב; וּמָה הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-הוּא יֹשֵׁב בָּהּ–הֲטוֹבָה הִוא, אִם-רָעָה; וּמָה הֶעָרִים, אֲשֶׁר-הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה–הַבְּמַחֲנִים, אִם בְּמִבְצָרִים; וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם-רָזָה, הֲיֵשׁ-בָּהּ עֵץ אִם-אַיִן, וְהִתְחַזַּקְתֶּם, וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ; (פרשת "שלח לך", במדבר יג', טז' – כ')
משה שולח 12 מרגלים לתור את הארץ. עיון במפרט ההוראות שהוא נותן להם מלמד, שהוא שולח אותם למשימת מהסוג הרציונאלי-מדעי: לפניהם מונחת רשימת שאלות שיש לחקור: העמים שבארץ, מי הם? חזקים או חלשים? רבים או מעטים? יש להם מבצרים? הארץ עצמה, טובה או רעה? יש או אין עצים? המרגלים נדרשים לבדוק את העובדות והנתונים המתייחסים לשאלות אלה, ולחזור עם ממצאים ותשובות. למעשה, עליהם לבצע מחקר אובייקטיבי, חף מפרשנות רגשית, חד משמעי הכולל הוכחות בצידו, עד שמישהו יבוא ויוכיח אחרת.
אבל רגע לפני שמשה שולח את המרגלים לתור את הארץ, הוא משנה את שמו של הושע בן נון ליהושע.
האות י' הקטנה הזו, המתווספת לתחילת השם, מסמלת את הרוח שעליהם לקחת אתם. היא אות להתבוננות מתוך גדלות הלב, הרגש והתבונה. ה-י' הזו היא בבחינת פנס שמשה שם לפני עיניו של הושע ואומר לו – לך, ותהה דרכך מוארת כך שתוכל לבחון את ממצאיך בראי הראש החושב והלב המרגיש כאחד. ה-י' הנוספת הזו מסמלת את קריאתו של גדול מנהיגי המקרא לחשיבה משלבת, רב-תחומית, שאינה מסתפקת בקוגניציה, בחקר ובאיסוף נתונים, אלא דורשת גם אור של רגש ויצירה – במילים אחרות, כדי לבחון את המציאות, נדרשות כול היכולות האלה גם יחד.
כמו משה, גם אנו יודעים, שהמציאות אינה מדעית בלבד ואינה נפשית-רוחנית בלבד. היא מורכבת. אחת ההתפתחויות הגדולות והחשובות ביותר בימינו, היא ההבנה שהעולם הוא רב תחומי, ואינו יכול להיות נטול ערכים מוסריים של קיימות, שוויון הזדמנויות, כשם שאינו יכול להיות נטול כישורים אנושיים של דמיון וסקרנות.
בהוספת ה-י' לשמו של הושע, מדגיש משה את נחיצות קיומה של אותה תפיסת עולם רב-תחומית, אינטגרטיבית, באישיותו של כל אדם ככלל, ושל מי שמתפקד כמנהיג בפרט. זה וגם זה נכון:"דברים מדעיים" בלא "דברים נפשיים רוחניים", עלולים להוביל לעולם קר וריק."דברים נפשיים רוחניים" בלא "דברים מדעיים", עלולים להוביל לעולם נחשל ושרלטני.
ביחד, הם אלה שיאפשרו לנו לשאת ראש ולומר בגאווה: "הארץ אשר עברנו בה לתור אותה טובה הארץ מאד מאד" (במדבר, יד', ז').
