רגע לפני שבת: לתת דעת

ליד הבית, פורחת שקדיה. בין הסלעים שבסביבה שלל רקפות בגוונים שונים של ורוד משמח לב, והצבע האדום של הכלניות כבר זוהר בגבעות. אני מתבוננת בגשם, בשמיים האפרוריים ונהנית מהאוויר מרחיב הנשימה, וחושבת לעצמי כמה יפה מצדו של מי שזה לא יהיה לנקות כך את העולם. ט"ו בשבט במלוא יופיו. תפוזים, תותים, בננות וריח מרק חם. ארבעה ראשי שנה ניתנו לנו, מספרת המשנה, אבל ראש השנה של הטבע הוא היפה, הריחני והטעים מכולם.

האגדה מספרת שכששמעו האילנות שכתוב בתורה "כי האדם עץ השדה", הם באו לאלוהים ואמרו לו – אם אדם ועץ חד הם, תן גם לנו ראש שנה, כמו שנתת לאדם. שאל אותם אלוהים, מתי תרצו שנציין את ראש השנה שלכם? השיבו לו, בחודש שבט, שסימנו מים חיים. אבל לא בתחילת החודש, שבו חוגגים ראש חודש – אנחנו רוצים חג שיהיה כולו שלנו. קבע להם אלוהים את ראש השנה באמצע החודש, כדי שיקבלו תשומת לב שהיא כולה ובמלואה שלהם בלבד.

האילנות כנראה הבינו שהם יזדקקו לתשומת הלב הזו. לכך שיהיה ולו רק יום אחד בשנה שבו נתמקד בעצים, בפרחים, בפירות ובכל היופי הטבעי הזה, שפעמים רבות מדי אנחנו חולפים על פניו וממהרים לדרכינו, מתעלמים ממנו או שמים לב אליו בעיקר בעיצומו של טיול, או כשמתרחש אירוע טבעי יוצא דופן כמו סופה קשה, רעידת אדמה או צונמי; או גרוע מכך – מתעללים בו.

ט"ו בשבט הוא הזדמנות מצוינת להיזכר במה שכתוב במדרש קהלת רבא, ז, כח: "בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הם, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם תקלקל אין מי שיתקן אחריך".

לתת את הדעת. השנה, ט"ו בשבט מתחבר עם פרשת "בשלח", בה בני ישראל נזקקים לתעוזת ההובלה של נחשון על מנת לעבור את ים סוף. חברו את הפרשה והמדרש, ותקבלו את המרכיבים הנדרשים לכל פריצת דרך מלבלבת ומצליחה: כדי להעז ולעבור מכשולים, נחשון לא משתמש בפזיזות או בחוסר מחשבה, להיפך. הוא מעז על בסיס דעת. נדרש להיות בטוחים מספיק על מנת לקחת סיכונים. אומרת הפרשה, לא רק שאפשר לעבור את הים – חייבים לעשות זאת. אומר המדרש, זה מתן החירות מתוך ידיעה ואמון, שהאחריות בידינו שלא נקלקל.

תנו דעת, המובילה לצמיחה ולבלוב; בניגוד לקטנות הדעת, זחיחות הדעת או הסחת הדעת, שבקלות מובילים לקלקול והחרבה.

בשנה האחרונה, נדמה שהטבע כולו התגייס כדי לומר לנו, עצרו. ההיבריס של היותכם "נזר הבריאה" עלה לכם לראש. יש כאן מי שמזכיר לכם, שגם אם הוא הכי קטן בעולמכם, הוא כאן.

הגיע הזמן לתת את הדעת.

כי אם לא נעשה זאת – לא יהיה מי שיתקן.

חג פירות שמח!