כמה קל להצהיר שהוא היה החושב הביקורתי הראשון, ולכן גם נחשב ליהודי הראשון. כמה קל להתהדר בכך שהובטחה לכולנו בזכותו ארץ, אליה עלה (ואז מיד ירד ממנה בגלל רעב, אבל נשים את זה בצד). כמה קל להתגאות בכך שהוא היה הנימול הראשון, ובכך כרת ברית שצאצאיו מקיימים עד היום.
וכמה קל להתעלם מכן שהוא גם היה הראשון שהתייחס לנשים כאל לא יותר מרכוש, וגרוע מכך: כאל רכוש שאפשר להעביר מיד ליד, לשקר ואף להתעשר בזכותן.
במקריות המופלאה שכל כך קשה לנו לקבל שהיא מקרית, פרשת השבוע "לך לך" היא מראה של חלק מהתסכול, הזעם ותחושת הקבס הגואים בחלק מאתנו בימים האחרונים. אין לי ולרבים כמותי מילים קלות יותר. חשוב לומר שהרגשות האלה לא נובעים מכך שמה שרצינו לא נבחר, אלא בגלל מה שנבחר במקומו.
לצד שינויים צפויים – כמו ריסון בג"צ, מתן מפתחות להגדלת תקציבים בידיהם של מי שאינם עובדים ומי שחושב שמתמטיקה ואנגלית הם מקצועות מיותרים במאה ה-21, אישור עלייה ותפילה יהודית בהר הבית, ביטול המס על משקאות ממותקים וכלים חד פעמיים (בבריאות של מי הם חושבים שהם פוגעים?? מי אנחנו שנעשה משהו, בשביל זה יש לנו אלוהים), ביטול איסור טיפולי המרה ועוד נושאים נאורים כאלה ואחרים - אחת הסוגיות המתסכלות ביותר הוא הביטוי שצפוי לקבל מקומה של האשה. יותר נכון, היעדרה.
"לך לך", מתחילה הפרשה. אנחנו נהנות להתפלפל ולדבר על המשמעות של התחלת הפרשה כלפי עצמנו במאה ה-21, מתאימות את המילים לעצמנו, מתפלספות ושואלות מהו "לכי לך", כאילו שזה מה שייתן לנו מקום.
אבל "לך לך" הוא בדיוק זה: דיבור אל אברם, ואליו בלבד. אין כאן מקום לאף אחד אחר, גם לא לאשה שאתו. היא נלקחת על ידו כמו שאר רכושו. עד כדי כך היא רכוש, שמתוך חשש לעצמו הוא פשוט מוסר אותה לפרעה, מרמה שהיא אחותו, דורש ממנה לשקר ולשתף פעולה, מקבל על זה פרסים בצורת רכוש רב שפרעה נותן לו ובסוף העונש היחיד שהוא מקבל זה גירוש ממצרים עם כל הרכוש הזה, כולל האשה-האחות, העיקר שיעזוב בשקט. אברם במצרים הוא ההתגלמות הראשונה לדרך העבריינית שבה הון-שלטון יכולים להתחבר בהצלחה.
תפיסת האשה כרכוש מתרחב הלאה כשבהמשך הפרשה מופיע הבסיס ל"סיפורה של שפחה", ולא כדיסטופיה אלא כסיפור שכל ילד בעם היהודי לומד שכך צריכה להיראות מציאות תקינה. לשרי אין ילדים? מה הבעיה, יש לה שפחה. "אולי אבנה מהשפחה שלי," היא אומרת בלי מצמוץ, אברם לא מתווכח ובהינף פסוקים בודדים הגר ממלאה את התפקיד, על כל משמעויותיו. ואם זה לא מספיק, כבר בסיפור המקראי מבטיחים לנו שלא רק השפחה תלד, גם האשה החוקית תתברך בפרי בטן, ישתבח. שרי היא סרינה ג'וי הראשונה.
לאברם אבינו הכל מותר, לפיכך גם לצאצאיו. אמר מי שאמר שהבחירות הם לא יותר מתוצאה של הבדלי דמוגרפיה. זה כנראה נכון, וכנראה המשמעות של הבטחה שמופיעה אף היא בפרשה – "והפריתי אותך במאד מאד". הם הרוב, תרתי משמע. מ-30 נשים בקואליציה היוצאת, מתוכן 9 שרות, מסתמן שבקואליציה החדשה יהיו במקרה הטוב 9 נשים ואולי שרה אחת, במקרה הטוב שתיים.
זו ההתפלפלות החדשה האפשרית: "לכי לך" גרסת 2022 , במשמעות הכי פרקטית של "לכי".
כמו שאומר בן זוגה של האשה היחידה שאולי – אולי בלבד - עדיין תשרוד כמנהיגת מפלגה בכנסת: שיהיה לנו בהצלחה.
