השבוע, בין מדליות, כמעט-מדליות, הצהרות ש"כל המדינה מחכה למדליה" ושאר אמירות מסוג זה, ישראל זכתה במדליה נוספת באולימפיאדה. זכייה שעליה שמעו רק יודעי דבר, מתעניינים ומקורבים. לא נשיא המדינה, לא ראש הממשלה, אני לא בטוחה אם אפילו שרת החינוך התייחסה אליה*. אולימפיאדת הכימיה הבינלאומית שנערכה השבוע -גם היא ביפן, באופן מקוון. לאחר השקעה, מסירות ומחויבות שמאפיינים כל מתחרה באולימפיאדה כלשהי, זכה טל ששון - בוגר כתה י"א של תכנית "כימיה ברשת" של מכון דוידסון במדליית ארד. הוא אחד מ-4 זוכים ישראלים נוספים.
ראשית, ברכות מקרב לב לטל, לשאר הזוכים, וברכות חמות לצוותי ההוראה - במכון דוידסון, במרכז מדעני העתיד ובטכניון, שמשקיעים כל אחד בדרכו כדי לקדם את הישגיה של ישראל במדעים. תוכלו לראות את הפרטים בקישור המצורף.
ועכשיו שבירכנו, אני תוהה:
זה ממש לא חדש שבכל פעם שאנחנו זוכים במדליה באחת מאולימפיאדות המדעים - פיזיקה, מדעי המחשב, כימיה ועוד - התגובות לא דומות לאלה שאפשר לראות כשאנחנו זוכים במדליה באולימפיאדות ספורט. תמיד יש מי שטורח לציין את הזוכים - בראש הרשימה ניצב, לדעתי, מאיר שלו, שלא שוכח לכתוב על כך בטור השבועי שלו - אבל הם מעטים.
ואני שואלת את עצמי, למה? האם זה בגלל שזה לא מצטלם כמו ספורט? אחרי הכל, את תחרות הספורט כל אחד יכול לראות ולהבין בזמן אמת. יש בה מתח. יש בה זרימה נראית לעין. מה נראה באולימפיאדת מדע, תלמידים כותבים?
האם זה בגלל שאין עניין? קשה לי להאמין, כל מי ששומע על הזכיות האלה מייד מברך ומצטרף בגאווה לברכות, בדרך כלל גם מוסיף "למה לא מפרסמים את זה".
האם זה בגלל שהתקשורת חושבת שזה לא מעניין, ובעצם קובעת מראש דעת קהל? אולי, אבל זה פתרון קל ונח מדי.
האם זה בגלל שהנהלת המדינה - הנשיא, ראש והממשלה והשרים - לא מתייחסים כמעט לזוכים האלה, בטח לא באותה צורה שהם מתייחסים לזוכי ספורט או תחרויות שירה וקולנוע?
למרות כל האפשרויות - ויש עוד - אין לי מושג אמתי למה זה קורה. אני רק יכולה לנסות לשנות את זה, ולו בחלקת אלוהים הקטנה שלי.
לכן, השבוע - זה ה"רגע" שלי: יש לנו עוד מדליה!! ברכות חמות, גאווה לאומית - ואנא, שתפו. יש לנו שכל בגוף, יש לנו שכל בראש, ושניהם באו לידי ביטוי השבוע ביפן. זכינו, לא נשמח?
שתהיה שבת מלאה חיוכים, זכיות ובעיקר - בריאות.
* בעקבות הפוסט שלי, היפנה אותי מישהו אל עמוד הפייסבוק של שרת החינוך. שם פורסם שהיא נפגשה עם נבחרות הזוכים, ואפילו הצטלמה אתם. זה יפה ומבורך, ומצער מאד שגם על זה אף אחד מאתנו - או לפחות רובנו - לא שמע. נשמח אם יורחב ויובא לידיעת הציבור בכל אמצעי התקשורת, כדי שכולנו נוכל לשמוח שגם הנהלת המדינה הזו שמחה ולהצטרף לברכותיהם.
