השבוע, בדרכי הביתה, מצאתי את עצמי נוסעת אחרי מונית גדולה וצהובה. זה היה בכביש מהיר ללא עצירות, והתמונה המצורפת צולמה תוך כדי נסיעה. לצערי, היא מטושטשת-משהו, אז אני פה כדי לעזור: בחלק העליון השמאלי מצולמת נערה בוכייה. בחלק הימני כתובה כותרת גדולה "הפלה", ומתחת לה כמה משפטי איום על כך שמדובר ב"רצח", בחרטה לכל החיים וכ"ו. זו לא הפעם הראשונה שאני רואה את הפרסום הזה, והוא תמיד מטלטל מחדש. לעיתים הוא מופיע על שלטי חוצות, לעיתים על צדי אוטובוסים. לא היינו צריכים את הביטול של "רו נגד ווייד" כדי לדעת, שאנו הנשים עדיין נאבקות על זכויותינו בכל מקום בעולם, אבל זו בהחלט היתה תזכורת כואבת.
לפני כמה שנים, ליוויתי חברה שנאלצה לעבור הפסקת הריון – כזה שהיה מתוכנן ורצוי - לאחר שהתברר שהעובר חולה במחלה קשה, חשוכת מרפא. לו היה נולד, היה שורד פחות משנתיים, אותן היה עובר בסבל וכאב; וחברתי ומשפחתה – בן זוגה ושני ילדיהם האחרים – היו עוברים טראומה קשה, שאין לדעת את השלכותיה על חייהם. נשמע כמו סיבה נכונה לבחור בהפסקת הריון.
אז זהו, שלא. כדי להפסיק את ההיריון, היא היתה צריכה להתחנן מול וועדה. לא הספיקה המלצת הרופאים – היא נדרשה לקבל את אישורם של אנשים אחרים, שאין שום קשר בינם לבין ההשלכות של ההחלטה שהם יקבלו עבורה.
כמה רגעים לפני שהיא צעדה לתוך חדר הוועדה בבית החולים, מעמד קשה וכואב בפני עצמו, תפסו אותנו שתי נשים מארגון אפרת, עמותה הפועלת נגד הפלות. הן ניסו לשכנע אותה שמה שהיא עושה זה רצח, שאי אפשר באמת להיות בטוחים באבחנה הרפואית, שהיא צפויה להתחרט על החלטתה כל חייה ושאם אלוהים החליט להכניס אותה להיריון הזה, יש לו כנראה סיבה טובה. שתינו העפנו אותן מעל פנינו, אבל הזעזוע מהחוצפה שלהן השאיר בנו כאב טראומתי נוסף.
באופן כואב עוד יותר, זה קרה באותו שבוע בו שני צעירים שמו קץ לחייהם עקב היריון בלתי רצוי. הם ידעו שלא יאשרו לה לעשות הפלה, שהם לא יכולים בשום אופן לגדל ילד, ושאם ימשיכו את ההיריון החברה אליה הם שייכים תוקיע אותם מתוכה. במקום לסיים את ההיריון, הם סיימו את חייהם.
במאה האחרונה אנחנו עדים לכך, שכשקבוצה מתנגדת למשהו, היא מביאה "טיעונים מדעיים" נגדו. אנחנו עדים לזה במקרה של מתנגדי חיסונים, בריאתנים ומתנגדי אבולוציה, "שטוחיסטים" (כן, יש דבר כזה: אנשים הטוענים בתוקף שכדור הארץ הוא שטוח) המתנגדים לחקר החלל – וגם במקרה של המתנגדים להפלות. זו לא סתם "הכחשת מדע", אלא דווקא שימוש במדע באופן מעוות, עד כדי התעללות – science abuse . כתבתי על זה לא מעט, כולל בספר האחרון שלי.
מי שמבקש להבין את המידע המדעי הקיים בהקשריו השונים של הנושא – רפואיים ופסיכולוגיים - מוזמן להיכנס ללינק הבא, לכתבתו המצוינת של נועם לויתן, באתר מכון דוידסון.
לצד זה, בל נתבלבל: הנושא אינו מדעי, אלא חברתי-תרבותי. ג'ון לנון טען ש"האשה היא הכושי של העולם" – הוא השתמש במילה "כושי" במובן של עבד, וביטא מחאה חריפה נגד היחס כלפי נשים וזכויותיהן. זה לא רק במקרה של היריון. זה בכל דיון שמתקיים לגבי יכולותיהן של נשים, בכל הקשר. בשורה התחתונה, מדובר ביכולת שליטה כוחנית של קבוצה אחת על בחירותיה של האחרת. לצערנו, הקבוצה השלטת – גברים ונשים רבות כאחד – תמיד יוצאת מתוך נקודת מבט שנבנתה ומתבססת על תפיסה גברית. הדוגמא הקיצונית היא היריון הנובע מאונס. תחשבו על זה ככה: מה לדעתכם יקרה להצעת חוק הקובע, שכל גבר שהורשע אפילו פעם אחת באונס, יידרש לעבור ניתוח קשירה של צינורות הזרע? או שזה קיצוני מדי כי זו "פרוצדורה המתערבת בגוף"?...
מחקרים מוכיחים שחברה המוודאה שזכויותיהם של חבריה הם זהות, ללא הבדלי מגדר, היא חברה מצליחה, מתקדמת וצומחת יותר מאשר חברה המפלה בין גברים לנשים. במילים אחרות, היחס לנשים הוא מדד חברתי של דמוקרטיה, סובלנות, יכולת כלכלית - וצדק.
השאלה היא רק באיזו חברה כל אחד מאתנו מעוניין לחיות – ומה הוא מוכן לעשות בשביל זה.
