הביטו בנו.
מנסים לפלס את דרכנו בארץ תפוזים,
מתוך נאמנות לרעיון
שאנחנו תפוחים.
(כשאני נזכרת בשיר של אלזה גידלאו)
*
היינו ילדים חסרי זהירות -
ראו את האטד.
בצילנו חסה,
מים לגם מידנו,
השמש שלנו חיזקה את עליו.
עכשיו הוא בטוח
שהוא באובב. (כשהנסיך הקטן פוגש את משל יותם)
*
אחרי מותי,
את שיישאר ממני
תפיצו לארבע רוחות,
כדי שאחד האטומים שלי
ימצא בית
בכנפיה של שחפית הקוטב,
וימשיך לטייל בעולם.
(כשהציפורים יושבות על הענף שבחלון)
