קלישאות הן כאלה בעיקר מכיוון שהשתמשנו בהן כבר כל כך הרבה פעמים, עד שהיו לנו לזרא. אבל בדיוק לכן הן קלישאה – כי השתמשנו בהן. כזהו המשפט "להפוך לימון ללימונדה", שלמרות היותו קלישאה, בימים אלה הוא רלוונטי במיוחד. ובהקשר של פרשת "כי תשא", מתחבר היישר לכך שכל מי שמתפקד כחלק מהקהילה, חייב לתרום מחצית שקל. לא יותר, לא פחות, ולא שקל שלם. רק מחצית.
בשנים קודמות, כתבתי על המשמעות של המחצית. ציווי המחצית נועד להראות שתרומה גשמית אינה אלא מחצית העבודה, ושעל כל אחד מאתנו מוטל להשלים את המחצית השנייה באמצעות מעשים. אלה, יכולים להיות מגוונים, איש כראות עיניו ונטיות ליבו. כתוצאה, במחצית השנייה הזו, גלום אופיו האישי, האמתי, של אדם.
האם מחצית השקל שלו כוללת התחשבות בצרכי האחר מבלי שהוא מאבד את מקומו, או שמא מבטלת את נוכחותו.
האם מחצית זו מפגינה את הגשמת הבטחותיו, או שמא את הפרתם.
האם המחצית השנייה מבוססת על טוב לב, או על האדרה עצמית ויוהרה.
באמצעות המחצית השנייה הזו, ביכולתנו להפוך לימון ללימונדה – או למיץ חמוץ שאינו ניתן לבליעה.
בשבוע של אפטר-שוק של בחירות ובהלה ממשהו שנראה כמו כדור המשחק המצפצף של הכלב (בתמונה למעלה, קבלו אותו – וירוס הקורונה), היו הרבה "מחציות" כאלה. חלקן נגלו לעינינו בהפתעה מוחלטת (אני מאמינה לעמיר פרץ שיש לו מה לומר על הפתעות) חלקן צפויות עד קבס (אני רק מניחה את זה כאן: הצעה לממשלת חירום בגלל וירוס.) וכן הלאה. חלקן הגדול מאד היה קשור להחלטות הנובעות מאי ודאות של העומד מולנו. נדרשנו, יום אחר יום ובהקשרים שונים, להחליט מהי "המחצית השנייה" שאנו צריכים להפעיל, כחלק מקהילה מקומית, ארצית וגלובלית. לצד ההומור המחזק – אין כמו בדיחה טובה בתקופות כאלה, ויש לי ארסנל שלם של כאלה, מושקעות ומאד מצחיקות – נדרשנו לקבל החלטות על פעולות בעלות השלכות מורכבות. היה ברור לנו שאנחנו מתעקשים לחזק את המחצית שמדברת על כך שאלה הזמנים הטובים ביותר - ושאכן נצליח שהם יהיו כאלה בזכות הלימונדות שלנו.
אז לצד הקשיים, עצרו רגע לחשוב על המחצית השנייה של השקל שלכם. אותה מחצית שמתבטאת ברעיונות יצירתיים ומעשים שבאמצעותם אפשר ליצור את הטוב, או כמאמר הקלישאה – להפוך את הלימונים, ללימונדה.
אנחנו כאן כדי להמשיך לשתות ממנה, בצמא הולך וגובר.
שנהיה בריאים!
