ראיון בלהות. הריאיון של הרב רפי בידיעות אחרונות היום הוא לא פחות מריאיון בלהות.
אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל. מהאמירה האומללה
שבכותרת – "ברוך השם, הילדים שלי גדלו בצורה טבעית ובריאה," כשנשאל איך היה מגיב לו אחד מילדיו היה מגלה נטייה מינית שונה (הוא קרא לזה "כל ההומואיות והזה") דרך האמירה שהוא מעריך את איילת שקד בגלל שבעלה טייס ולכן היא משקיעה בבית (לא בגלל שהיא אישה חושבת ועושה בפני עצמה) ושבנים ובנות לא יכולים להיות יחד בטנק כי זה ידיר את הבנים הדתיים (להדיר את הבנות זה בסדר), ועד האמירה ש"בן גביר אינו באמת כהניסט", וההוכחה לכך היא ש"הוא מאד אוהב את חיילי צה"ל", מכבד את מדינת ישראל ולא באמת תומך בתג מחיר, כאילו בן גביר הוא בכלל פודל רך ועדין נפש שמעלילים עליו דברים מומצאים ולא אדם שהורשע בהתפרעות, הסתה, תמיכה בטרור ושאר "מגדנות" מסוג זה.
יש רק דבר אחד חיובי בראיון הזה: אף אחד לא יוכל לומר אחר כך, לא ידעתי, לא סיפרו לי, האיש הסתיר את מהותו. הוא אומר בדיוק את מה שהוא חושב.
והאיש הזה הוא האיש שנתנו בידיו את האחריות על חינוך כלל ילדי ישראל.
פרשת "ויחי". ברכות יעקב לבניו מזכירות את חשיבות היכולת לראות כל אחד ואחד כפי שהוא – ואת הקשר ההדוק הקיים בין הסיפור של בודדים בין סיפורו של עם שלם. דקה לפני שהוא נפרד מהעולם, יעקב מדבר עם כל אחד מבניו. התבוננות מעמיקה בדברים מראה שלכל אחד מהם הוא מוסר דבר דבור על אופניו. הוא מוכיח שהוא מכיר כל אחד מהם על כל הטוב והרע שבו, בלי להתעלם, לייפות או לעשות הנחות. אף אחד מהם לא יוכל לומר אחר כך, לא ידעתי, זה לא מה שהובטח לי, לא בכך בורכתי. מי מהם שהקשיב לדברי יעקב, ידע שאלו החיים שיקבל.
ההיסטוריה האנושית מלאה דוגמאות של אנשים שמבין שפתיהם העטופות חיוך מטעה יצאו בקול רם וצלול אמירות שמהותן גזענות, שוביניזם, האדרת האלימות והדרת כל מי שאינו חושב או נוהג כמוהם. גם ראינו מה קורה כשאמירות אלה עטופות במדים מצוחצחים. מי שיבחר בכך, לא יוכל להתלונן כשזו תהיה מהות החיים שנקבל. אולי לכן הפרשה נקראת "ויחי", כדי שנזכור שזו לא בהכרח ברכה. זה תמרור אזהרה.
הערת השועל: על זה סבתא שלי נהגה לומר, מי שנכנס למיטה עם כלבים, שלא יבכה כשהוא מתעורר עם פרעושים.
