רגע בשבת: כשהנחוץ נואשות פוגש את האפשרי

יש שבתות כאלה, שבהן אני מוצאת את עצמי ביום שישי עם "רגע" שאני לא ממש שלמה אתו. בדרך כלל אני משחקת עם הטקסט וזה מסתדר, אבל לפעמים אני פשוט עוזבת וממתינה שיבוא רעיון חדש.

והוא בדרך כלל מגיע, גם אם זה יממה שלמה אחרי, כמו שקרה לי השבת, ממש לפני שעתיים.

"סבתא, תספרי לנו היום סיפור לפני השינה?" קולה של דניאל בת החמש נשמע בווטסאפ הקולי שהיא שלחה לי. הילדה, כמו כל הנכדים שלי, שולטת בטכנולוגיה, שעבורם היא פשוט אחד מאיברי חייהם. כבר הפסקתי להיות מופתעת כשהקולות הקטנים שלהם מדברים על דברים שהם למדו ביו טיוב, או כשהם שולחים סרטונים קצרים שהם עצמם הפיקו, או כשהם שולחים מסרון כלשהו. לכן לא הופתעתי כשמיד אחריו הגיע מסרון נוסף, בו היא הבהירה שאין בכוונתה שאצא הערב ממכבים ואסע אליהם, אלא ש"זה יהיה בזום". כמו שהיא ואחותה כבר התרגלו.

במהלך כל משבר הקורונה, בערך שלוש פעמים בשבוע, היינו נהנות מ"שעת סיפור בזום". אחרי שהן סיימו ארוחת ערב, מקלחות ולבשו פיג'מות, היינו נפגשות, הן – במיטה, אני – עם שני ספרי ילדים ביד. הייתי מציגה להן את הספרים, והן היו בוחרות אחד מהם. לפעמים קראנו יחד גם את השני, לפעמים הוא המתין לזום הבא. העובדה שזה נעשה על גבי המסך לא הפריעה לנו להתבונן יחד בציורים, לשוחח על הכתוב וליהנות הנאה מרובה. לפני כשבועיים, כשהתחלנו להיפגש שוב – כולל רק אמש - השמחה שבמפגשים המחודשים השתלטה והמפגש במסך התמוסס ונעלם.

היום, הן שבו אליו. האפשרות שאספר להן סיפור בלי מגבלות המקום, הפכה להיות טריוויאלית, עבורן ועבורי כאחד. אם זה מתאפשר במפגש פיזי, נפלא (שום מסך לא יחליף חיבוק ונשיקה). אבל אם לא, אפשר בזום. או באמצעים אחרים.

"שינויים משמעותיים מתרחשים כאשר מה שנחוץ נואשות פוגש את מה שפתאום אפשרי," טען תום פרידמן כבר לפני עשור. ומה שדווקא הקורונה הדגישה כנחוץ- נואשות- שפוגש-אפשרי, הוא האפשרות המלהיבה של יצירת חווית התפתחות, יצירה ולמידה אנושית ענפה, מגוונת, המשלבת התנסויות, אמצעים ועשייה מסוגים שונים ומשלימים. הדור המתבונן בנו ממרומי גובהו הצעיר הוא דור שנולד וגדל מחובר, מתוקשר ובעיקר נינוח עם דינמיקה של הסביבות השונות שהן טבע שני עבורו, ובכלל זה הסביבות הפיזיות והמקוונות כאחד. לתשומת לבו של שר החינוך: אם אתה באמת מבקש להבין כיצד נכון להשתמש בשילוב המלהיב הזה כדי ליצור למידה וצמיחה ולהביא לשינוי משמעותי במערכת החינוך שעליה אתה מופקד, אל תחשוב כמו שר. תחשוב כמו ילדה בת חמש.