למילים שלנו אנו קוראים אוצר. דבר אלי במילים, והן תספרנה לי בדיוק מי אתה ומהו האוצר שיש בידיך – האם הוא עילג או נהיר, דל או עשיר, שטוח או עמוק. אלו רעיונות מובילים אותנו, על אילו תפיסות אנו עומדים. הן מתארות את האסוציאציות שאנו ניזונים מהן, את נכסי התרבות שהפנמנו והפכנו לחלק מהביטוי של עולמנו. לעיתים אנו בוחרים לבטא אותן שלא באמצעות קולנו אלא בדרכים יצירתיות אחרות, כמו כתיבה, אמנות או מעשים שמבהירים מהן המילים המובילות אותנו, הן הפלסטלינה שאנחנו לשים באצבעות נפשנו כדי לספר את הסיפור שמתערבל בתוכנו, שלאורו אנו צועדים. וכשמשפטים כאלה נוגעים במשהו מאד עמוק ואמתי בנו, אנחנו שבים ומשתמשים ומצטטים אותם עד שהם הופכים לזהות שלנו, מסר שאנו שולחים לאחרים כשאנו רוצים שהם ידעו מי אנחנו.
לעיתים, מרוב שימוש, משפטים הופכים לאמירה חבוטה, שחוקה מרוב שימוש, כזו שאנו מתייחסים למי שמשתמש בהן בחשד. אנו ממהרים להכריז שהדובר משתמש בסיסמאות שכולם אומרים אבל לא באמת מתכוונים, מילים ריקות מתוכן, קלישאה.
אבל קלישאה לא החלה כך את דרכה. תמיד, היא החלה בכוונה אמתית, כנה ואפילו תמימה. לא המילים הן אלה שקלקלו את הכוונה, לא הרעיונות הם אלה שנשחקו. ההתנהגות שלנו היא זו שבגדה ברעיונות, היישום הוא זה שעיוות את הכוונה. אולי לכן פרשת "משפטים" מתחילה במשפט "ואלה המשפטים שתשים לפניהם". לא תצווה ותכריח. תשים לפניהם. על כך אומרים ומדגישים רבי עקיבא ורש"י: "אומר הקב"ה למשה, שלא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם... לכן נאמר תשים לפניהם, כשולחן ערוך ומוכן לפני האדם." בפרפראזה על הקלישאה: תביא את הסוס אל השוקת, אבל אין לך זכות אפילו לנסות להכריח אותו לשתות. אפילו למשה רבנו בעצמו אסור לומר לעם, תסמכו עלי ותעשו כך וכך, כי אני המנהיג ויודע דברים שאתם לא יודעים.
תשים לפניהם. אולי יותר מכל דבר אחר, צמד המילים הזה מבטא את זכות הבחירה. הנה אני שם הכול לפניכם, אומר הכתוב. אלה המשפטים שלי, אבל יש לכם חופש פעולה וחירות מחשבתית הכוללת את היכולת לפרש, לבחון ולהתאים. זכות בחירה פירושה לא לפחד מגמישות ומשינוי.
משפטים שאומרים לנו אנשים מעידים על הזהות, התרבות והכוונות שלהם. מי שמקשיב למשפטים שמישהו אומר אבל מחליט שהכוונה היא משהו אחר, שלא יתלונן אחר כך שהוא קיבל בדיוק את מה ששמע. ובפרפראזה על מה שאמר אלברט איינשטיין: אי שפיות היא לשמוע ולבחור את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות.
תחשבו על זה ב-9 באפריל.
