כשהחיים כותבים לנו שירה
"העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים והמוות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים" (ניצבים, דברים, ל', יט')"ועתה כתבו לכם את השירה הזאת…למען תהיה לי השירה הזאת לעד" (וילך, דברים,לא', יט') השבוע האחרון של השנה.זמן שבו חשבון נפש נוקב חובר לחמלה, דין צועד עם סליחה.פרשת "ניצבים" מזכירה לנו שראוי שהם תמיד יצעדו יד ביד:אין שמים ללא ארץ, אין חיים ללא מוות, אין ברכה ללא קללה. הפכים שרק יחד, יוצרים שלם.ובפסוק המקביל, פרשת "וילך" קוראת לכל זה, שירה. כשתבונה חוברת לרגש,כשחדוות הבריאה צועדת עם ענוות הקבלה,אם מים מרעננים מפכים לצד אש לוהטת,כשהשפה לובשת את יפי הפואטיקה –בזמן כזה,גבולות הגוף פורצים אל מרחבי הנפש,נעשית הבחירה בחייםוהחיים כותבים לנו שירה. שבת שלום ושנה טובה לכולנו!
