שתמיד נהיה בעלי חלומות
כמה מרכזיים החלומות שלנו בחיינו. בכוחם לגרום לנו לנסוק אל המרומים, או להפיל אותנו חזק אל התהום. יוסף חווה גם את זה וגם את זה על בשרו, באופן הכי מעשי שיכול להיות. לא רק שכל החלומות שלו התגשמו, אלא שהוא ידע לראות לנפש חלומותיהם של אחרים, בין אם הם אסירים בכלא ובין אם הם מלכים. בין אם החלומות טובים ומבטיחים, ובין אם הם מרים ומבשרי-רע. זה אולי מה שמייחד אותנו כבני אדם: יכולתנו לחלום, להגשים, לחלום עוד, להגשים עוד – וחוזר חלילה, בספיראלה בלתי נגמרת של התפתחות. כמו בסיפור החסידי היפהפה הבא, אותו שמעתי לפני שנים:
מעשה בשני חברים. האחד היה בעל חלומות שהאמין שבכוחו להפוך כל חלום למציאות. וכך היה חולם משהו בלילה ואז קם בבוקר ורץ להגשימו, ואז חולם שוב על משהו נוסף – ורץ לעשותו, וגם אם לא הצליח מייד להגשים את חלומו היה מוסיף ופועל לאור חלומו, מחייך אל חברו ואומר: אם לא היום, מחר, ואם לא מחר, מחרתיים, אבל יש לי חלום המאיר את חיי, בוא ואתאר לך אותו. והיה עומד ומתאר לחברו בפרטים – היכן יהיה ומה יעשה וכיצד יהיה לבוש ומה יאכל ועם מי וכל זאת גם בעוד שנה, שנתיים וגם בעוד עשור.
וחברו? לזה לא היו חלומות כלל. הוא אמנם עשה את שהחיים דרשו ממנו, לא יותר ולא פחות, אבל לחלום – לא חלם.
יום אחד טיילו השניים. בעל החלומות הפליג בדבריו וסיפר לחברו מה חלם באותו השבוע וכיצד בכוונתו להגשים את חלומו. לעיתים הזכיר גם את חלומותיו הקודמים ותיאר כיצד הם שזורים בחייו. לפתע נעמד החבר חסר-החלומות ואמר: כל זה מצוין בשבילך, אבל אני – אין לי חלומות. הייתי שמח לכל מה שאתה מתאר, אבל לחלום איני יודע. החבר נאנח, והוסיף לאחר דקה: בעצם, חלום אחד יש לי. שיהיה לי חלום.
הביט בו בעל החלומות ואמר: אם כך, אקח אותו אל המקום בו נמצאים החלומות. שם תוכל לבחור וליטול לעצמך חלום. אבל דע כי הדרך רחוקה, ונדרש שבוע שלם כדי להגיע לשם. ומכיוון שאני עצמי איני נזקק לחלום, עליך לחשוב מה תעשה כשתגיע לשם, שלא יתבזבז זמננו לריק. בוא אלי כשתהיה לך תשובה, ונצא לדרך.
כבר למחרת בא חסר החלומות אל חברו ואמר: אני רוצה להיות גביר. כשנגיע למקום בו נמצאים החלומות, זה החלום שאטול משם.
אמר חברו: טוב החלום, אלא שיש להוסיף עליו, כי סוגים שונים של גבירים יש. חשוב עוד קצת וחזור אלי.
למחרת שוב הגיע חסר החלומות אל חברו ואמר: רוצה אני להיות גביר גדול העוסק בהוצאת ספרים, ותלמידי חכמים שידם אינה משגת זאת ידפיסו אצלי את דברי חוכמתם.
אמר בעל החלומות: טוב מאד החלום, אלא שעדיין חסר הוא.
מה חסר? שאל חברו.
את זה לא אוכל לומר לך, ענה בעל החלומות. אך מכיוון שהדרך רחוקה, עליך למצוא את התשובה בטרם נצא.
ביום השלישי שב חסר החלומות ואמר: עוד אחלום שבכסף שארוויח מהוצאת הספרים, אשב ללמוד תורה וחוכמה;
וביום הרביעי, הוסיף: אני חולם גם לשאת אישה;
וביום החמישי, ביקש – שיהיה ביתי בית ועד לחכמים;
וביום השישי הרחיב ואמר – ושיהיו לי בנים ובנות שיעסקו בתורה ובחוכמה וילמדו עם תלמידי החכמים שבביתי ומהספרים שאדפיס בהוצאה לאור שארכוש, ויולידו לי ולאשתי נכדים.
קם בעל החלומות ואמר לחברו: נו, כעת חלומך מצוין הוא. הבה נצא לדרך, אל הארץ בה נמצאים החלומות.
הביט בו חברו, חייך ואמר: נדמה לי, שבשבוע שחלף כבר עשינו יחד את הדרך, הגענו ואף מצאנו.
המשך חג שמח. שתמיד נהיה בעלי חלומות
