שלושה ימים של עקידה
שלושה ימים, הם הולכים.
שלושה ימים הם די זמן כדי לחשוב, להתלבט, לערער.
להשלים.
הם לא יוכלו לומר שזה נעשה בלהט היצרים.
הם לא יוכלו לטעון שהיה כאן שיכרון חושים מסתער,
לא יוכלו להצדיק את עצמם בתירוץ של אובדן שיקול הדעת.
היה להם זמן לחשוב, להתלבט, לערער.
להתחרט.
להחליט שבעצם, לא.
שלושה ימים, הם הלכו.
אחרי כן, הם שבו למקומם.
חושבים שהם עושים זאת כאילו לא אירע דבר.
כאילו העקידה נעשתה רק בהר, ולא נעשתה בכל דקה מדקות שלושת הימים.
כאילו לא צרב המעשה אות קין על מצחם.
כאילו השיבה למקומם
לא היתה כשלעצמה
בגידה מיואשת
באהבה הנוראה של אותם ימים.
2 בנובמבר, 2014
