האל "מגייס" את כל מרכיביו: השכל, הרגש, הידע והנשמה – ואומר להם: יחד נעשה אדם
בעוד כמה ימים תיפתח שנת לימודים חדשה. למרות שאנחנו קוראים לזה לימודים, כולנו מקווים שיהיה שם חינוך. וחינוך של אדם דורש עשייה פעילה, זמן – וסבלנות. כי אפילו אלוהים לא יצר את האדם בהבל פה. זה היה הרבה יותר מורכב.
כמעט כל תהליך הבריאה נעשה בתבניות פשוטות: אלוהים אומר "יהי אור" – והיה אור; יהיו תנינים – הופיעו תנינים; יצמח עשב – מופיע עשב. אבל במקרה של האדם, נאמר "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו". הרבה פרשנויות שונות ניתנו ללשון הרבים, בעלת האופי התהליכי, של הפסוק הזה. אל מי בדיוק מדבר אלוהים, למה ולמי בעצם הוא מתכוון, האם הוא מתייעץ עם מישהו, ואם כן – עם מי, למה הכוונה ב"נעשה" ועל איזו עשייה מדובר.
הבעל שם טוב טען, שכשאלוהים אומר "נעשה אדם" בלשון רבים, הוא למעשה פונה ומדבר אל האדם עצמו. כאשר הוא בורא את האדם, הוא אומר לו: ביחד נהפוך אותך לאדם. דרושה עבודה כדי שתהיה באמת בעל צלם ודמות אלוהיים, והמשמעות היא שאני בורא אותך עם כח רצון משלך. רק אם תהיה שותף מלא לתהליך, רק אם תתאמץ ותרצה להיות אדם – אכן תהיה ראוי להיקרא אדם. כך נולדו זרעי כוח הרצון, האחריות האישית והמוסר.
במקרה של האדם, לא מדובר רק ביצירה מתבניות של חומר ועפר. במקרה של האדם, נוספו מרכיבים חדשים לתבשיל: מרכיבי הנפש והרגש. במילים אחרות – כדי לעשות אדם, צריך גם נשמה יתרה. האל "מגייס" את כל מרכיביו: השכל, הרגש, הידע והנשמה – ואומר להם: יחד נעשה אדם. בפרפראזה על החינוך – כדי להצמיח אדם, לא די בידע, מבחנים והישגים, טובים ככל שיהיו. יש הכרח גם בערכים, רגשות, יצירה, תקשורת.
אהבה.
בימים אלה של דיון על תוצאות מבחני הישגים אלה ואחרים, על מהות החינוך, ועל הקשר בינם לבין אורח החיים, ראוי להיזכר בשאלה הבאה: עכשיו שאנו יודעים לעוף כציפור, לשחות כדג ולרוץ כצבי, האם גם למדנו כבר להלך כאדם?
עם תחילתה של שנת לימודים חדשה, כאשר אנו מתחדשים להמשך הדרך, נאחל שנלמד להשתמש בשלל התכונות שמהן נבראנו: השכל, הרגש, הידע והנשמה היתרה, כדי שנוכל להתברך בתהליך יצירה פואטי, שמסתיים, כמו תהליך הבריאה, ב"וירא אלוהים כי טוב מאד".
שבת שלום,
ליאת
