יש מקרים שבהם לא המציאות היא שחשובה, אלא המיתוס שמוביל אנשים לעשייה, לשינוי, להתפתחות. תשאלו את טרומפלדור, או אליפלט
"אין לך אלוהים," נאנחה חברה והתבוננה בי. ישבנו בסלון ביתה, והיא הפליגה בשבחי מתקשרת שאמרה לה בדיוק, אבל בדיוק, מה עומד לקרות לה ולמשפחתה, והיתה פשוט מדהימה כי היא ממש ידעה להגיד כל מה שנכון. לצערי, לא התאפקתי ופרצתי בצחוק. מה לעשות, בנושאים האלה אף פעם לא הייתי מהמאמינים, למרות שמדי פעם אני בהחלט נהנית ללכת ולשמוע מה יש לקלפים, לגרגרי קפה או לאורנוס להגיד עלי. סוג של בילוי, מה רע?
סיפור יציאת מצרים מלא באותות ובמופתים שונים, מעשי ניסים, פירוטכניקה ואש ותמרות עשן, הללויה. כמובן שאני מכירה גם את כל ההסברים המדעיים לכל אחת מהמכות. הסברים נכונים או לא נכונים, זה לא ממש משנה – כבר אמר אחד העם שיש מקרים שבהם לא המציאות היא שחשובה, אלא המיתוס שמוביל אנשים לעשייה, לשינוי, להתפתחות. תשאלו את טרומפלדור או את אליפלט או כל סיפור חשוב אחר שאתם מספרים לעצמכם.
אבל בימים האלה, מסתיים חג הפסח ואנחנו נכנסים לשרשרת הימים הנוראים. לא, לא טעיתי, בשבילי אלה ימי המסע מיציאת מצרים דרך יום השואה, יום הזיכרון, יום העצמאות ועד יום שחרור ירושלים ומתן תורה. האודיסאה היהודית המלאה, והיא נוראה ומלאה הוד. הימים האלה מזכירים לי תמיד את ההתפעמות שאני מרגישה, בכל פעם מחדש, מסיפור האותות והמופתים הבא – סיפור שספרה לי ד"ר רבקה ברנד, חרדית מבני ברק שיש לה דוקטורט בכימיה (נס בפני עצמו) ואני מודה לה עליו בכל שנה מחדש:
שימו לפי הסדר את רשימת ימי פסח, לפי היום בו הם חלים – ננסה את התרגיל הזה לפי הימים שבהם פסח חל השנה, אבל זה עובד בכל שנה (תאמינו לי, בדקתי). מול ימי הפסח – המתקדמים מא' ועד ז' – תשימו את האותיות האחרונות של הא'-ב' (כלומר, ת'-ע'), בסדר יורד. כל אחת מאותיות אלה מסמלת מועד יהודי מסוים, ובאופן מפתיע המועד הזה, מפסח ואילך, יחול בדיוק באותו יום בו חל המקביל הפסחי שלו. הנה כך:
א' פסח – יום שבת ת' – תענית (ט' באב, תשע"ב)
ב' פסח – יום ראשון ש' – שבועות
ג' פסח – יום שני ר' – ראש השנה (תשע"ג!)
ד' פסח – יום שלישי ק' – קריאת התורה
ה' פסח – יום רביעי צ' – צום יום הכיפורים
ו' פסח – יום חמישי פ' – פורים
ז' פסח – יום שישי ע'
שימו לב: כבר אלפי שנים שיש התאמה מלאה בין היום בו חל המועד המוזכר, לבין היום בו חל מקבילו בפסח – מא' ועד ו'. בדקתי כמה וכמה שנים אחורה, וזה עובד. אתם יכולים לבדוק.
אבל מול האות ז', היום השביעי של פסח, לאות ע' לא היה שום מועד יהודי שהתאים.
עד לפני ששים ושלוש שנים. בה' באייר, תש"ח, הושלמה האות החסרה: עצמאות. יום העצמאות של מדינת ישראל נופל בדיוק ביום שבו חל שביעי של פסח. לאלה מכם שרצים עכשיו לבדוק ורואים שיום העצמאות יחול השנה ביום חמישי, תרגיעו: השנה, יום העצמאות הוקדם ל-ד' באייר. אבל היום המקורי, ה' באייר, יוצא בדיוק ביום שישי – כמו היום השביעי של פסח.
קשה לי להאמין שבן גוריון תכנן את זה כך, אבל זה מה שיצא. יד מכוונת? מקרה? תחליטו אתם, אבל על זה אפילו אני לא יכולה שלא לחשוב – מי אמר שאותות ומופתים פסו מעולמנו?
חג שמח ושבת שלום!
