פֶּנֶלוֹפִּי

פֶּנֶלוֹפִּי שִׁכּוֹרָה יוֹתֵר מֵהָאָבִיב.

עֵינֶיהָּ גְּבוֹהוֹת יוֹתֵר מֵהַגַּלִּים,

עֲמֻקּוֹת יוֹתֵר מֵהַתְּהוֹמוֹת.

מֶרְחֲבֶיהָּ שׂוֹחֲקִים לְמֶרְחֲבֵי הַמַּסָּע.

הִיא מְחַכָּה

שֶׁשּׁוּב יִקְרֶה.

מַשֶּׁהוּ בְּתוֹכָהּ מֵשִׁיב

לַקּוֹל הַקּוֹרֵא.

מַשֶּׁהוּ בְּתוֹכָהּ כְּבָר מְרַקֵּד

עִם הַחִיּוּךְ הַמִּתְמַהְמֵהַּ.

מַשֶּׁהוּ בְּתוֹכָהּ שׁוֹאֵל

מַהוּ הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ,

שֶׁלּוֹפֵת אֶת לִבָּהּ כְּקַרְסוֹ שֶׁל שׁוֹדֵד.

אֲבָל יָדוֹ שֶׁחָפְנָה אֶת עֲקֵבָהּ,

וּשְׂפָתָיו שֶׁבָּלְעוּ אֶת נְשִׁימָתָהּ,

גַּם רַעַד גּוּפוֹ שֶׁהֻשְׁלַם בְּגוּפָהּ,

הֵם יוֹדְעִים:

הוּא הָיָה לָהּ

לְשִׁירַת הַסִּירֶנָה.