"יש לנו רעיון, ונשמח להציג אותו בפנייך בתקווה לקבל את ברכת הדרך." הלבורנטיות המקצועיות של דוידסון ניצבו לפני. הבעת הפנים שלהן היתה נבוכה, ביישנית-משהו. הן מצטיינות בעבודתן, שבדרך כלל דורשת מהן לעבוד מאחורי הקלעים. ניכר שהן לא רגילות להוביל פנייה כזו, גם אם המנכ"לית – אני – תמיד אומרת להן ולשאר העובדים שהדלת שלי פתוחה בפניהם.
יש כאלפיים לבורנטיות ולבורנטים במערכת החינוך הישראלית. קבוצה קטנה, מקצועית ומובחרת של אנשים שבלעדיהם, לא באמת אפשר ללמוד מדע מהסיבה הפשוטה שמדע הוא מקצוע התנסותי – הוא דורש מעבדות, ציוד וחומרים. יותר מכך, הוא דורש אנשי מקצוע שיודעים מה וכיצד לעשות עם כל אלה כדי ליצור, עם המורה והמשתתפים גם יחד, תהליך חינוכי משמעותי בכיתה המדעית. לפני שנים, כשעוד לימדתי בתיכון, לא זזתי בלי הלבורנטית של בית הספר. יחד בנינו ניסויים, פתרנו בעיות של הנגשת תוכן והתנסות. היינו צוות. בלי שתוף הפעולה הזה, השיעורים שלי היו יכולים אולי להיות ברמה פילוסופית גבוהה, כאלה שבהם אפשר "לדבר על" הנושא, אבל הם לא היו כוללים בשום צורה את ההתרגשות שמתלווה להגשמה הכי פרקטית של הסקרנות; את פיתוח הסבלנות וההתמדה הנדרשים כדי להמשיך לנסות למרות התסכול מכשלון של ניסוי; את ההתלהבות והחדווה המתלוות לגילוי מתוך התנסות; את היכולת לדמיין ולנסות לבנות את השלב הבא; את כל הרגשות והמיומנויות שהם תוצאה ישירה של היכולת "לעשות את". זה לא קורה בלי לבורנטים/יות. מדובר במקצוע שהוא חלק מרכזי מתהליך חינוך מדעי ראוי לשמו. הלבורנטיות והלבורנטים של מכון דוידסון הם חלק מקבוצה זו. וכעת, נציגותיהן עומדות מולי ובפיהן בקשה.
" חסרים לנו כלים כדי להתקדם כקהילה," הן אמרו. "משהו שיאפשר לנו לעסוק באופן יותר רציף ומתמשך במה שמתרחש בכיתות ובמעבדות השונות ברחבי הארץ, ברעיונות, באתגרים, בלקחים, בפתרונות שמצאנו. פלטפורמה שבה נוכל להפוך לקבוצת התייחסות מקצועית עוד יותר משמעותית האחד של השני."
הפתרון היה יפה דווקא בזכות פשטותו: הן הציעו להקים ולהוביל אתר ייעודי ללבורנטיות וללבורנטים שבמערכת החינוך. "יש לנו כבר רעיונות מה צריך להיות באתר הזה," הן סיפרו. "וכבר בדקנו עם אנשי המחשבים, התפעול והשיווק בדוידסון מה נדרש. אנחנו זקוקים לתקציב קטן כדי להתחיל ולבחון את זה, ולברכת הדרך שלך."
ביקשתי שהן יציגו את הרעיון ופרטיו בפני המנהלים הבכירים של דוידסון. "זו יוזמה ראויה, ואם אתן רוצות לרתום קהילה שלמה שמונה בערך אלפיים אנשים – בואו תשכנעו קודם כל את המנהלים האחרים בדוידסון שזה אכן מה שצריך," אמרתי להן. "תציגו את הצורך, המענה, התהליך והמשאבים הנדרשים – לוח זמנים, שעות עבודה, תקציב. תהיו חייבות להסביר גם מה החלק שלכן בביצוע – כלומר, אם אתן חושבות שזה באמת מה שצריך, תצטרכו לקחת את האחריות ולעשות. אל דאגה," מיהרתי לומר כשחשבתי שאני רואה חשש קל בעיניהן, "אנחנו קהל אוהד."
הן עשו שיעורי בית, וכמה שבועות קצרים לאחר מכן הציגו את היוזמה על כל פרטיה בפני ההנהלה, כמבוקש. ההתלהבות שלהן היתה מדבקת. הן קיבלו את המשאבים שהן ביקשו ואת ברכת הדרך. כיום, כשנתיים לאחר מכן, אתר "לבורנטTEAM" שלהן פעיל ומשרת למעלה ממחצית קהל היעד שלו ועוד, עם אלפי כניסות בחודש מרחבי המדינה; זוכה להצלחה והכרת תודה גם ממובילים במשרד החינוך; ובעיקר, הוא התגשמות של החזון שלהן ומקור הכרת תודה וגאווה לכולנו – עד כדי כך, שהוא כבר מעורר עניין גם בחו"ל, במדינות שמבקשות ללמוד ולאמץ את המודל.
באנגלית, CEO הם ראשי התיבות של Chief Executive Officer - דומה מאד למשמעות שלהם בעברית: "מנהלת כללית". אין ספק שזו משמעות חשובה – אחרי הכל, בראש ובראשונה צריך לדעת – ובכן, לנהל. חזון, אסטרטגיה, אנשים, משאבים. לוודא שהדברים מתרחשים כראוי, במסגרת הנתונה, באופן מיטבי. לראות רחוק, ולהנהיג לשם את מה שקרוב.
אבל בעיני, לראשי התיבות האלה יש משמעות נוספת, חשובה יותר, שבלעדיה כל השאר מתגמד: Chief Enabling Officer: מנהלת כללית מאפשרת. אחת העוצמות המרכזיות והחשובות ביותר של מנכ"לית – ולמעשה של כל מנהל/ת, בכל דרג - היא להכיר בכך שהיא ממש לא היחידה שמחזיקה ביכולות האלה; לדעת לזהות אותן אצל העובדות והעובדים; ולאפשר להן לבוא לידי ביטוי – ביצירת דלת פתוחה שלא רק נכנסים דרכה לחדר, אלא פוגשים שם הקשבה – כזו ששמה לב, מאתגרת ודורשת מקצוענות; במתן סמכות ואחריות; בשחרור ומתן כלים נדרשים כדי להתקדם; במתן חירות לטעות ולנסות שוב; בהבנה שאין דבר כזה "יוזמה קטנה", אלא רק יוזמה ראויה; וכמובן – בהכרה ובהוקרה כלפיהם על כך.
בכל יום בשנים האחרונות, אני מודה לעובדי דוידסון, שרוח היזמות היצירתיות שלהם לימדה אותי כיצד להעצים את היכולת שלי להיות מאפשרת טובה יותר.
コメント