פוסטים אחרונים
רשימת תפוצה

רגע לפני שבת – פרה, פרה, מה אלמד ממך - ואחכים


אחת השאלות שאני נוהגת לשאול את הסטודנטים שלי, היא - "מהו לדעתכם הסימן הכי חשוב במקלדת?"

שנה אחרי שנה, התשובה הנפוצה ביותר היא "סימן קריאה". אחריה מגיעות נקודה, פסיק, יש כמה שחושבים שאלה הסוגריים, ותמיד יש איזה ליצן שמגחך ועונה "סימן הדולר".

התשובה הקבועה שלי, היא - סימן השאלה.

זו לא תשובה הנובעת ממה נכון או לא נכון. זו תשובה הנובעת מתפיסה: אנחנו אמנם יצורים שרוצים לדעת, אבל חשוב מכך – אנחנו יצורים שואלים. היטיב לבטא זאת יהודה עמיחי, כשכתב: מן המקום שבו אנו צודקים, לא יצמחו לעולם פרחים באביב. סימן הקריאה מבטא ידיעה מוחלטת, צדקנות יתרה. זה מקום קשה, בלתי גמיש, זועק בקריאותיו ומתעלם מסימני שאלה, ספקות וסובלנות כלפי שונות.

פרשת "חוקת" נפתחת במצוות פרה אדומה, הנחשבת למסתורית שבכל המצוות, עד כדי כך שאפילו החכם מכל אדם חוקר ושואל ומפשפש שוב ושוב רק כדי להודות שהוא אינו יודע מה טעמה. "אמר שלמה על כל אלה עמדתי ופרשה של פרה אדומה חקרתי ושאלתי ופשפשתי אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני" (במדבר רבה).

בתוך כל סימני הקריאה המקיפים אותנו, קיימת תמיד גם פרה אדומה: השאלה שנותרה פתוחה. זו שעדיין לא הבנו, שעדיין לא גילינו את טעמה, שעדיין צריך לפתור, שהפתרון שלה אינו נמצא בתחום הידע שאנו בטוחים שנמצא בידינו. זו מטרת מצוות הפרה האדומה: להזכיר לנו שגם אם נדמה לנו שכן, בכל זאת לא תמיד אנחנו יודעים הכל. שתמיד יש עוד משהו ששווה בדיקה. לפני שאנחנו רצים להיות יודעים וצודקים, לעצור ולזכור שיש דברים שעדיין צריך לגלות, להבין ולשים לב להשלכותיהם.

בהרחבה קלה, מצוות פרה אדומה מזכירה לנו עוד משהו: את ערך הענווה, כפי שמשתקף בסיפור על אחד היהודים המפורסמים בהיסטוריה, ישו:

אשה אחת הואשמה בניאוף. הוציאו דיבתה והעמידו אותה מול הקהל, ששאג שדין הצדק קובע שיש לסקול אותה. ישו נעמד בין הזועמים לבין האשה ואמר: אכן, דין צדק על ניאוף הוא סקילה. מי מכם שאין בו חטא, יהיה הראשון שישליך עליה אבן.

וכמו שאמרו הגששים: אף אחד לא סקל.

ואולי הפרה האדומה נועדה להזכיר לנו את חשיבות ההשלמה של המעגל כולו: להזכיר לנו סדר פעולות – להטיל ספק, לחקור ולגלות – וכל זה, מתוך הצניעות הראויה.

בהקשר הפוליטי, ראוי לזכור זאת בחודשיים הקרובים, ככל שלהג הבחירות יילך ויגבר.

בהקשר החינוכי, הפסיכולוג ג'רום ברונר דיבר על כך לפני כמעט מאה שנה כשטען שאפשר ללמד כל נושא בכל גיל כל עוד זה נעשה בדרך מותאמת ומתוך צניעות ראויה.

וכמו ששאל רש"י: מהי הכוונה ב-"נעשה אדם בצלמנו כדמותנו?"

שאל, וענה: "להבין, ולהשכיל."


כל הזכויות שמורות @ ליאת בן דוד