כל הזכויות שמורות @ ליאת בן דוד

פוסטים אחרונים
רשימת תפוצה

רגע לפני שבת: כי נזריע מצורע


בפתח פרשת "תזריע" נאמר: "אשה כי תזריע וילדה בן זכר".

הפשט של המילים מעורר חלחלה למדי.

נתחיל מהמחצית הראשונה. "אשה כי תזריע", כמו היינו בקר שמזריעים בכוח. שום כושר שיפוט, שום בחירה מושכלת, שום עצמאות. האשה היא כלי להזרעה.

אבל הדרש והרמז מעניינים בהרבה. "אשה כי תזריע", כמטפורה למשהו שהכניסו אותך אליו בכח. מצב שבו מצאת את עצמך מבלי שבהכרח בחרת בו, מבלי שבאמת שקלת מספיק, ועכשיו אתה "בהריון" שלא תכננת ולא בהכרח היית בוחר בו. זה יכול להיות כל תהליך שהוא, אבל כמו הריון – הוא כמעט בלתי הפיך, וכל מקרה שאינו מסתיים בלידת הילד הזה שלא התכוונת בכלל ללדת, הוא קשה וכואב. בימינו, אנחנו כבר לא אמורים להיות "אשה כי תזריע". יש לנו זכות בחירה, אנחנו ריבוניים על מכלול חיינו והחלטותינו, ויכולים ומצופים להתנהל על פי ערכינו ולא על פי "הזרעה" של אחרים.

ההמשך מעניין לא פחות: "וילדה בן זכר". בכך הפרשה מדגישה את המקרה המועדף בעיניה - לידת בן, מתוך תקווה סמויה שגם העולל וגם אמו סיימו את התהליך כשהם בריאים ושלמים. בכך רומזת לנו הפרשה שלא כל "הריון" מסתיים ב"ילד" שפיללנו אליו. הרבה דברים יכולים לקרות בדרך. חלקם תלוי בנו, חלקם – לא. זו בדיוק הסיבה שנדרשת חשיבה לוגית זהירה ככל הניתן, ושיש לשקול היטב את בחירתנו בכל המקרים שבהם הדברים נתונים לבחירה. חשוב מאד לבחור עם מי נכנסים ל"הריון" הזה. לבחור איזה בדיקות ראוי לבצע במהלכו, לבחור היטב את מי שילווה אותנו בדרך. לבחור עם מי אנחנו רוצים להגיע לקו הסיום וחשוב לא פחות – לבחור עם מי אנחנו רוצים לגדל את הילד שנולד, בהנחה שאנחנו מבקשים שיגדל לבריאות, צמיחה והצלחה.

מיד אחרי שהיא מפרטת מה קורה במידה ואכן נולד הבן הנכסף, מדברת הפרשה על התמודדות עם צרעת. סמיכות הנושאים מאפשרת אף היא פרשנות חשובה ועמוקה: כבר היינו בהריון, כבר נולד לנו בן זכר ונדמה שהכל משמח ומרומם נפש – אבל המלאכה לא הסתיימה. אם לא ננהל את חיינו ובחירותינו במשנה זהירות, עלולה לפשוט בנו צרעת, אותם נגעי עור מדבקים ונוראים שיש להוקיע את מי שנושא אותם אל מחוץ לקהילה עד שתחלוף. זו לא סתם צרעת, זו צרעת-הערכים שאם לא מטפלים בה היא חודרת לעומק הגוף והנפש, מאכלת כל חלקה טובה. ומה יהא עלינו אז?

ביום שלישי הקרוב, יסתיים תהליך שלא אנחנו בחרנו להיכנס אליו, אבל אנחנו אלה שבוחרים כיצד להתייחס למי שהכריח אותנו להיות בו ומוביל אותו, וכל אחד מאתנו יבחר מי מייצג אותו כדי להשפיע על התוצאות. בסיום התהליך, "תיוולד" כנסת חדשה.

אם זו תהיה כנסת בריאה או מצורעת, ימים יגידו. בין אם היא תהיה עמדת הרוב או המיעוט, באמצעות מימוש זכות הבחירה אהיה זכאית לומר שרק אני בחרתי את מי שמייצג אותי ומדבר בשמי.

הערת השועל: אחרי שהזמין אורחים לשולחן, אמר לבואזיה: "ככל שהם הרבו להישבע בניקיון כפיהם, כך מיהרנו לספור את הכפיות". אז שלא יכניסו לי למיטה גם את הכלב. הפשפשים שלי מספיקים לי, לא צריך גם את שלו.