כל הזכויות שמורות @ ליאת בן דוד

פוסטים אחרונים
רשימת תפוצה

רגע לפני שבת: תמונות מפשיטת רגל.


תמונה ראשונה:

"35 ₪ לשעה, 30 ילדים. שיעור תורה לכיתה ב' אז את יכולה לספר להם משהו מסיפורי התורה לילדים. לאחר מכן תלכי לשיעור ספורט לכיתות ג', את יכולה להריץ אותם בחצר, יש גם כמה כדורים בצד. שישחקו. בשיעור השלישי תלכי לכיתה א', כבר תמצאי מה לעשות אתם. אה, גם צירפנו אותך לווטסאפ של המחליפים, בטוח עוד נצטרך, אצלנו יהיה לך מלא עבודה, אל תדאגי."

בית ספר יסודי רגיל, יום רגיל השבוע, אי שם במרכז הארץ. אלה ההנחיות שקיבלה הבחורה שעמדה במזכירות בית הספר. היא סיימה את שירותה הצבאי לפני מספר חודשים וחיפשה עבודה מזדמנת. בית הספר קיבל אותה כמורה מחליפה לכיתות א' עד ג'. לא ביקשו ממנה דבר – לא תעודת יושר, לא אישור שאין נגדה שום תלונות על עבריינות, לא אישור בריאות כלשהו, לא תעודת הוראה, אפילו לא תעודת בגרות. העיקר שהיא נוכחת, והשכר הוא אותו שכר שהיא מקבלת עבור שעת בייביסיטר. לזכותה של הבחורה המקסימה הזו ייאמר שהיא היתה בהלם מהעובדה שהיה לה כל כך קל להפוך ל"מורה". אלמלא הכרתי אותה היטב ובאופן אישי, יש סיכוי סביר שלא הייתי מאמינה לסיפור הזה.

תמונה שנייה:

לפני שנתיים, תנועות נוצריות בארה"ב דרשו שמדענים יכניסו להסברים שלהם גם את ה"עובדה" שיש מקרים המוסברים על ידי ניסים.

השבוע, השתלמות מורי מדעים לחט"ב אי שם בישראל. אחת המורות מתלוננת על מכת עכברים ושואלת איך אפשר להיפתר מהם. השנייה אומרת לה ברצינות גמורה: תשתמשי ברב עכבר: פשוט תתלי תמונה של הרב ישעיה שטיינר על המקרר, ותראי איך העכברים נעלמים. זה בדוק.

בדקתי בגוגל: יש דבר כזה.

אני מזכירה: אלה מורות למדעים.

תמונה שלישית:

ספר כימיה לכיתות יא'. הדרך בה בוחרים להסביר את עצמתו של קשר כימי היא באמצעות אנלוגיה לחתונה. "בין כמה חתנים (אלקטרונים לא קושרים) וכלה אחת תתכן רק חתונה אחת. כאשר יש בחדר שתי כלות (מימנים) ושני חתנים (זוגות אלקטרונים לא קושרים), יעמידו בחדר הזה שתי חופות כשרות למהדרין". לטקסט המדעי הזה מצורף גם איור של כלות חסודות וחתנים אברכים, תוך ציון כמה חתונות יכולות להיות. באיור בו מופיעה כלה אחת ושני חתנים, רשום למטה "שלושה חתנים + כלה אחת = חתונה אחת".

אבל המורה, אצלנו במשפחה דווקא היה מצב בו כלה אחת ושלושה חתנים יצרו שתי חתונות.

עכשיו אני מבינה למה לא הצלחתי בשיעורי כימיה.

תמונה אחרונה:

הוא בן 20 ומוגדר על ידי המערכת כ"צעיר חסר עורף משפחתי". מבית הספר נשר מזמן, בצבא לא ממש שרד. הוא אמנם קיבל את ההגדרה הנ"ל מהמערכות הפורמליות של המדינה, אבל זה כל מה שקיבל מהן. מערכות השלטון עסוקות בדברים אחרים, אין להן זמן או משאבים עבורו. למזלו, יש עמותות המטפלות בנערים כמוהו. עכשיו הוא עובד, יש לו חונך המלווה אותו ומוודא שחם לו ושיש לו מה לאכול, והוא כבר מתכנן להשלים את מבחני הבגרות. את 12 שנות הלימוד שהמדינה תכננה עבורו הוא ישלים תוך פחות משנה.

ועל התמונה הרביעית הזו נאמר, עוד לא אבדה תקוותנו.