פוסטים אחרונים
רשימת תפוצה

רגע לפני שבת: לא בכל מחיר


הוא הסכים לוותר על הבכורה בתמורה לנזיד עדשים, ולאחר מכן אף כתוב שהוא בז לה, לבכורה, או במילים של היום – "לא ספר אותה ממטר". מאוחר יותר, כשהוא פתאום רואה שהוא אכן מפסיד אותה, הוא כועס, מופתע שיעקב אכן העז לקחת אותה, ובא בטענות אל כל העולם: אל אביו "מה, יש לך רק ברכה אחת?"; אל אחיו "אני אהרוג אותו" – אל כולם, מלבד אל עצמו. לא פלא שהוא נחשב למה שהיום היינו קוראים "הבריון השכונתי".

כמה פעמים קרה לכם שראיתם שמישהו זלזל בעומדים לפניו, לא האמין שייצאו נגדו, ויתר על דברים חשובים ואחר כך האשים בכך את העולם כולו מלבד את עצמו? זה יכול להיות אדם, ארגון או מוסד כלשהו, שבהתנהלות בריונית עוסק בהתנשאות במקום לעסוק באחריות,

בשירות ובמחויבות הנדרשים כלפי שותפיו.

יש שתי דרכים להגיב להתנהלות מסוג זה:

אפשר לכופף את הראש, להמשיך לקבל מכות ולומר "זו אשמתי, הרגזתי אותו ולכן הוא בא אלי בטענות, דורש את שלו ואפילו עלול להכות אותי, אבל בגלל שהוא בני, בשר מבשרי, אני חייב להמשיך ולקבל את מכותיו".

ואפשר להחליט שלא משחקים יותר. איין ראנד כתבה על כך את הספר שבאנגלית המקורית שמו "כשאטלס ניער את כתפיו". תוך ניצול אהבתו למחויבות שלו, מעמיסים על כתפיו של אטלס עוד ועוד משא, כמו אותו סוס שהולכים וממעיטים את מזונו ודורשים ממנו להמשיך לעשות את אותה העבודה. אבל אטלס לא מוכן להיות כמו הסוס, שבסופו של דבר כורע ומת: אטלס מתמרד. בתנועת הכתפיים הזו ראנד מדגישה כיצד אלה העומדים על כתפי אטלס משתוממים כשתחת כובד הנטל ההולך וגדל הוא מחליט שעד כאן, שהגיעו מים עד נפש, שמספיק. הוא מנער את כתפיו ומעז לומר "לא עוד": אני לא מוכן להתנהלות הזו, לא אמשיך לשאת אותה על כתפיי. תחזרו אלי אחרי שתלמדו איך להתנהל נכון ומתוך כבוד גם לצרכים שלי.

למרות התנהלותה המניפולטיבית של רבקה, למרות ההתקוטטויות בין בניו ולמרות שאנו כבר רגילים שיצחק הוא דמות פסיבית ועיוורת, במשבר על הבכורה יצחק דווקא רואה היטב ופועל בהתאם. הוא לא משחק במשחק שרבקה ושני בניו מנסים לגרור אותו אליו. במקום זה, הוא מוכיח שהוא מכיר ומבין היטב את אופיו של כל אחד מבניו, לא נרתע ומברך כל אחד מהם בהתאם: את עשיו בברכה גשמית, את יעקב בברכה רוחנית. מהברכה הזו, כל אחד מבניו יוצא אל העתיד הצפוי לו, מתמודד עם קשיים והצלחות, צומח למקומות חדשים – ובסופו של דבר, שב ומגלה גם את אחיו.

בפעם הבאה שמישהו מוליך אתכם באף, מראה לכם את שביל המניפולציות, דורש מכם להתכופף ולהתקפל ולהתגמש עד שכמעט ולא נותר מכם אלא אבק, תעשו מעשה יצחק: תנערו את הכתפיים. בסופו של הכאב, זה יוביל לברכה.


כל הזכויות שמורות @ ליאת בן דוד