השבוע שוב התפרסם שחרדים דורשים ממוזיאון הטבע להסתיר את האבולוציה. אחד מנציגיהם-עלי-תקשורת הביא לכך שלוש סיבות מרכזיות:
מוזיאונים הם גוף ציבורי והם ממומנים מכסף ציבורי, ולכן יש להנגיש אותם לכולם מבלי לפגוע או לגרום לכך שקבוצה מסוימת לא תוכל להגיע רק בגלל שמה שמוצג שם מנוגד לתפיסותיה.
התיאוריה הזו פוגעת ברגשות החרדים. הם לא מאמינים באבולוציה. נא להתחשב.
ולבסוף, בדיוק בשבוע שבו אנחנו מציינים את שבת בראשית, ראוי ונכון לדבר על כך שאין לבלבל את ילדי ישראל, הוריהם וסביהם עם תיאוריות חלופיות לסיפור הבריאה. למה שאבא או סבא יצטרך להתמודד מול שאלות קשות מדי שילדו הרך, התמים, עלול לשאול?
נתחיל מהטיעון הראשון. כסף ציבורי מממן מוסדות רבים, לא רק מוזיאונים. הוא מממן גם ישיבות, בתי כנסת ושכונות שלמות שבהן לנשים כמוני, נותנים דריסת רגל רק בלבוש שנקבע עבורי, בעזרת נשים נפרדת, רחוקה ומוצנעת, וכמובן שאין לי זכות לשאת דרשה או דבר תורה. מחצית מהאוכלוסייה מכוסה, מופרדת וחסרת קול במוסדות הציבוריים האלה, שהמחצית הזו – כולל אותי - משתתפת במימונם. זה מדיר אותי באופן קבוע ומנוגד לחלוטין לתפיסותיי. יש לי תחושה מבוססת שאם אדרוש שיתחשבו בי ויתנו לי לעלות לתורה בבית כנסת אורתודוקסי, איש לא יקשיב לי. איכשהו, התחשבות שמובילה לשינוי סדר או לצנזורה היא תמיד חד-כיוונית, והכיוון הזה אינו בכיוון שלי. למרות זאת, אם אבחר לבקר לשם, אעשה זאת על פי תנאי המקום ומתוך כבוד לתפיסת יושביו.
למרות שזה מאד פוגע ברגשותיי, אני דווקא מסכימה עם הטיעון השני בנקודה אחת: גם אני לא "מאמינה" באבולוציה, מהסיבה הפשוטה שאין שום קשר בין אמונה לבין מדע. מה שמוביל לטיעון השלישי, המעניין אולי מכולם: למה לבלבל את הנפש הרכה שעלולה לשאול שאלות שיוצרות ספק? בכך נחשפה האימה השולטת באותם "חכמים", הדורשים ממוזיאוני מדע וממדענים לצנזר את הידע, התובנות והתפיסות הנובעות מהעשייה המדעית: האימה מחשיבה ביקורתית.
הדת עוסקת בקביעה מוחלטת. היא מתבססת על תפיסה אינדוקטרינטיבית של אמונה, הטוענת למציאות אפשרית אחת שנקבעה על ידי האל המנהל וקובע את המתרחש בעולם. לדת יש תשובות מאד ברורות, שבראשן האמונה ברצונו של האל שכך יהיה. אמונה לא ניתן להוכיח וגם לא להפריך, ומכיוון שדרכי האל נפלאות מאתנו ואנחנו רק בני אדם, אין לערער על רצון האל גם אם אנחנו לא תמיד מבינים מדוע זה רצונו. הדת מייחסת סיבה ומטרה לעולם ולתופעות המתקיימות בו, וקובעת בהתאם תהליכי שכר ועונש: אירוע טרגי הוא עונש שקיבלנו מהאל על מעשים רעים שלנו, אירוע משמח הוא שכר על התנהגות טובה בעיניו. שמעתם, ילדים, הורים וסבים? כך תאמינו, כך אלוהים רוצה, כך תעשו, וזהו. אל תשאלו שאלות מיותרות.
המדע עוסק בערעור ובהטלת ספק. כדי להבין את העולם, המדע מתבסס על תצפיות, נתונים, ממצאים וניסויים הניתנים לבדיקה והוכחה חוזרת. מתוכם, המדע בונה השערות ותיאוריות שאין בינן לבין אמונה שום קשר. המדע אינו מניח שיש למציאות "יד מכוונת" בעלת סיבה או מטרה, וממילא אינו עוסק בשכר ועונש. יתרה מזאת: בשונה מהדת, הבטוחה לגמרי באמונה שהיא מציגה, המדע מתייחס בחשד לידע ולתובנות של עצמו ואינו חושש לשנות את התשובות שלו לאור תגליות חדשות. שמעתם, ילדים, הורים וסבים? תשאלו שאלות קשות, תשאלו שוב ושוב, תפעילו חשיבה ביקורתית, תוסיפו נדבכים חדשים של ידע ואם תוכיחו שהמדע טעה וצריך לתקן משהו, זה ממש בסדר. כי ככל שהמדע מתקדם, כך הפער הזה, בין מה שאנו לא יודעים ומסבירים באמצעות אמונה או דרכים אחרות לבין מה שאנו מגלים באמצעות השיטה המדעית, הולך ומצטמצם.
וזה בדיוק מה שמפחיד כל כך את החרדים, כי גם הם מבינים זאת. די אם נזכור שבתי כנסת שמאפשרים לי לעלות לתורה, כבר אינם מבקשים ממני לצנזר את המדע. הם מבינים את התפקידים השונים מאד שיש לדת ולמדע בחיינו, וכבר אינם מערבבים ביניהם.
מול טיעוני החרדים עומדת האמירה של מדענים ומוזיאוני מדע, המוכנים לצנזר את המדע ולו רק כדי שהחרדים יגיעו וילמדו משהו על המדע. הדבר דומה לשף המוכן להגיש לסועדיו קישואים בטעם כבד: הקישוא כבר לא ממש קישוא, טעם הכבד כבר לא ממש טעם כבד, והשף כבר לא ממש שף.
תפקידו של מוזיאון מדע הוא להציג את המדע, לא לצנזר אותו. מי שמבקר במקום של מדע, שיעשה זאת מתוך כבוד למדע ולמה שיש לו להציע. ומי שיש לו בעיה עם זה, שלא יבוא.
