כל הזכויות שמורות @ ליאת בן דוד

פוסטים אחרונים
רשימת תפוצה

רגע לפני שבת: אף אחד לא קם


מי שחושב שאני מתחמקת היום מלכתוב כמו כולם על חינוך וכותבת במקום זה על הפרשה, טועה. הם אותו הדבר.

לפחות עשרה היבטים שונים של צניעות אפשר למצוא בפרשת "כי תבוא":

ערך הצניעות 1 – כי תבוא. אם צמד המילים "לך-לך" שבבראשית מתפרש כהליכה אל עצמי, פרשת "כי תבוא" המופיעה בצמידות לפרשת "כי תצא" של השבוע שעבר, מתפרשת בהתאם לרמת החברה. הערכים שעליהם תתבסס קהילה אינם יכולים להסתפק בהתבוננות כלפי חוץ, אלא בהתכנסות פנימה. לצאת ולהביט באחרים, ואז לבוא ולהתבונן בעצמנו, בשקיפות ובכנות. זה דורש אומץ צנוע.

ערך הצניעות 2 - אחרי שהתיישבנו ב"ארץ מובטחת", עבדנו ועמלנו וסוף סוף יש פירות ראשונים שהבשילו ואפשר ליהנות מהם, צריך לעצור ולזכור שיש לנו שותפים. הגשם, האדמה, אור השמש, הזיעה שלנו ושל מי שעבד אתנו. זו תמיד עבודת צוות, גם אם נדמה לנו שאנחנו בראש פירמידה. שלא יעלה לנו מיץ התאנים לראש.

ערך הצניעות 3 – מביאים את הפרי ראשון. הוא לא תמיד הכי יפה, הרבה פעמים לא הכי עסיסי, והגודל שלו ממש לא קובע. אבל הוא הראשון שפרץ אחרי דרך ארוכה ומפרכת, במהלכה היינו נתונים לגחמות ופגעים, נלחמנו עד הצלחתנו. היום אנחנו אדונים לגורלנו עד כדי כך שאנחנו יכולים להיות נדיבים. כל האחרים יבואו אחרי אותו פרי ראשון, אבל הוא הנחשון. גם אם הוא לא מושלם, גם אם טובים ומשוכללים יותר יבואו אחריו, חובת הכבוד, הנדיבות והצניעות כלפיו היא שלנו.

ערך הצניעות 4 - הטנא מסמל את הקשר בין עבר, הווה ועתיד: פעם לא היה לנו טנא משלנו, היום יש. מי שלא מביא טנא ביכורים, הריהו כמתבונן על הצלחתו ביוהרה נטולת צניעות של הכרה בעבר, וסופו שיאבד את הטנא כולו.

ערך הצניעות 5– הטנא הוא ברכה עבור כוווולם, כולל הלוי והגר וכל מי שחי בסביבתי. ההתייחסות שלנו לכל מי שחי אתנו, היא זו שתקבע את האווירה החברתית של הברכה. מי שמוציא מהכלל את אלה שנחותים יותר או שלא נוח לו אתם, ברכתו לא תוכל להיות שלמה ולא תתקבל.

ערך הצניעות 6 - הברכה עצמה אחידה לכולם, וכולם עונים אותה אחרי הכוהנים, כדי שלא לבייש את מי שאינו יודע לקרוא. בהמשך, חלק ניכר מהקללות הן נגד התעמרות בחלשים. האחר הוא אני.

ערך הצניעות 7 – לפי המדרש, העשירים נהגו להביא טנא עשוי כסף וזהב. הכוהנים הצטוו להשיב כל הטנא כזה לבעליו. עניים, שידם אינה משגת, נהגו להכין בעצמם את הטנא שלהם, מענפים או קש. הכוהנים הצטוו להכניס כל טנא כזה אל תוך בית המקדש עצמו. שלא יהיה שום קשר בין הון ושלטון.

ערך הצניעות 8 - את טנא הביכורים מביאים אל "הכוהן אשר יהיה". בין אם אתה עשיר ובין אם עני, בין אם אתה מסכים עם הכוהן ובין אם לאו. גם הכוהן עצמו, לא משנה מי משפחתו וחבריו, כמה כסף יש לו בבנק או מה העבר הביטחוני שלו, לא יכול לשנות את הכללים לפי גחמותיו. לא משנה בכלל מי בשלטון. הערכים המיוצגים בטנא מחייבים תמיד.

ערך הצניעות 9 - שני הצדדים תמיד יופיעו יחד, הברכה והקללה. מול ההצלחה המבורכת של האחד עומד הכישלון הקשה של השני. ההצבה הפיזית שלהם זה מול זה מזכירה שכל אחד מהם חייב להכיר בשני ובקיומם המשותף. יש שיאמרו שזה נועד להרתיע. כזה סמוך כל כך להתגשמות ההצלחה בארץ המובטחת, אפשר שזה נועד להזכיר לכובש את חובת הצניעות מול הנכבש.

ערך הצניעות 10 – אחת הקללות בפרשה היא "יככה ה' בשיגעון ובעיוורון". פרשנות מעניינת טוענת שהכוונה היא שהמנהיגים והשליטים יהיו מוכי שגעון-גדלות, ועיוורים כלפי דרך העוועים שבה הם מוליכים את העם. זה נתפס כהרבה יותר גרוע מכך שהעם עצמו יהיו משוגע ועיוור. האפשרות ששניהם – העם ומנהיגיו כאחד – יהיו מוכי שיגעון ועיוורון, נראתה כנראה לאותם המפרשים כהגזמה בלתי אפשרית.

לפחות עשרה היבטים של צניעות בפרשה אחת. וכמו שנאמר בשיר: מי שמוצא ביטוי שלהם במציאות חיינו העכשווית, שיקום.

את הפזמון של השיר הזה כולנו, לצערנו, מכירים.