פוסטים אחרונים
רשימת תפוצה

רגע לפני שבת- ללכת על רפסודת עץ עם תוכי


"לפעמים מוצא אתה את עצמך במצב מוזר. אתה מגיע אליו בהדרגה בדרך טבעית למדי, אולם לאחר שנכנסת לעוביה של הקורה, מתנער אתה לפתע, משתומם ושואל את עצמך כיצד לכל השדים והרוחות הגעת לכך.

אם למשל, מפליג אתה בים על רפסודת עץ עם תוכי וחמשה בני לוויה, מן הנמנע הוא שלא תתעורר סוף סוף בוקר אחד בים ותתחיל לתהות על המוצאות אותך."

תור היירדאל, "מסע קון-טיקי"

הייתי בת אחת עשרה בערך כשאמי הניחה בידי את הספר "מסע קון-טיקי", בו תאר תור היירדאל את מסעו על גבי רפסודה עשויה עץ בלזה מפרו לאיי פולינזיה, מסע שנועד לאשש תיאוריה שפיתח לגבי מוצאם של תושבי האיים. נגד כל הסיכויים, מתוך אמון עז בתיאוריה שלו – שלמותר לציין, איש מלבדו לא האמין בו – יצא היידאל למסע שיותר מכל דבר אחר, הדגיש את עוז רוחו של האדם כיצור חי יוצא דופן, סקרן, יצירתי, מציב אתגרים, חוקר ונענה להם בדרכים בלתי צפויות. כראוי לסיפור מושך ומעורר דמיון ומחשבה, סיפור הקון-טיקי השאיר בי רושם עז.

מאודיסאה ועד איתקה, מארץ כנען ועד איי האוקיינוס השקט, מכתריאליבקה ועד ניו יורק וארץ ישראל, יש לנו כנראה חיבה מיוחדת לסיפורי מסעות. היכולת לנווט במרחבי החיים מעסיקה אותנו מהרגע שאנו עומדים על דעתנו. נקודות הציון המדויקות של המקום שבו אני נמצאת, המקום שאליו אני רוצה להגיע והדרך היעילה והמצליחה ביותר להגיע לשם הן קריטיות ליכולתנו לספק לעצמנו מזון, מחסה ובטחון, להחליף ידע וסחורות בין תרבויות, לגלות עולמות חדשים ולספר עליהם, לחלום ולהגשים את חלומותינו.

כך גם בפרשת "לך לך". לך לך אל הארץ אשר אראך....והיה ברכה. בדרך יהיו לך קשיים, הצלחות, חשבונות כלכליים לסדר, לידות ומוות ועקידה. אבל אל תחשוב על זה עכשיו. קום ולך לך אל הארץ אשר אראך. בשורה התחתונה, אומרת הפרשה, הדרך שבה תצעד וכל מה שתעשה במהלכה, יהיו דוגמא שתביא לאחרים ברכה. אתה עצמך תהיה הברכה שאליה יינשאו העיניים וייצאו הלבבות.

לעיתים נהיה כאברהם, היוצא למסעו בפקודתו ובפיקוחו של אלוהים, ללמדנו שמי שמאמין לא מפחד. לעיתים נהיה כאודיסאוס, המלווה באתנה, אלת החכמה, ללמדנו שכל מסע מחייב חכמה. תמיד נהיה על גבי רפסודת עץ קלה, נתונים לחסדי גלים ורוח.

אבל אם המזל יאיר לנו פנים, יהיה לצדנו תוכי אחד קשקשן. כי הדבר האחד, הקבוע, שכל מסע זקוק לו, הוא חוש הומור בריא.

לחיי המסעות שבדרך.


כל הזכויות שמורות @ ליאת בן דוד