פוסטים אחרונים
רשימת תפוצה

לאכול, לשבוע, לברך – וחוזר חלילה


זר ורדים צהובים, בדיוק מה שאני אוהבת, חיכה לי כשפקחתי את עיני הבוקר, ברכת האיש שאני בונה אתו את חיינו כבר 36 שנה נכון ממש להיום. בעוד כמה שעות יגיע השבט כולו: שלושה ילדים, שני חתנים, חמישה נכדים. (וכלב אחד, אבל אני היחידה שלא סופרת אותו, אז הוא בסוגריים). יבול לא רע בכלל. החצר כבר מלאה משחקים ופעילויות הממתינים בשקט לידיים שישתמשו בהם. כסאות האוכל כבר ניצבים סביב השולחן, היין ושאר המשקאות מתקררים, הבית מוכן.

בכל מפגש משפחתי שכזה, אני חושבת על שלושה מרכיבים מחזוריים:

"וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ". (דברים, ח, י)

סדר הפעולות הזה, המוזכר בפרשת "עקב", הוא מקור המנהג היהודי לברך את ברכת המזון לאחר הארוחה, ולא לפניה, כאשר ניחוח המזון, מראהו והרצון העז לטעמו יוצרים קוצר רוח של רעב. נכון וראוי לברך לאחר שאכלנו, לאחר שכל ההנאה הגשמית כבר התקיימה, כשאנחנו כבר נינוחים, רגועים ושבעים. במצב זה קל יותר להתפנות ולברך מתוך כוונה מלאה, בשמחה ובהכרת תודה.

אבל יותר מכך, מדובר בסדר פעולות מטפורי, המתחבר ישירות לפסוק הראשון של הפרשה: "והיה עקב תשמעון". לשמוע את סביבתנו באמצעות העקבים. הדברים צריכים לחדור מהאוזניים ולהגיע עד כפות הרגליים, שהן ההולכות בדרכי העפר הקשות, לעתים מיוסרות, ומוליכות אותנו למחוזות חיינו השונים.

זו עבודה קשה, ההליכה הזו. היא ה"אכילה". צריך להיות מוכנים לעקור עשבים שוטים בלי רחמים. להשקות, לגזום, לזמור ולטפח. לעיתים למחות זיעה, לעיתים דמעה. לעיתים לעמוד על שלנו, לעיתים לוותר. לנסות לעשות כל זאת ברגישות, נחישות ואופטימיות.

היבול הוא ה"ושבעת". היכולת להביט בתוצר הדרך הזו, הנקראת חיים, בתחושת סיפוק של מי ששולחנו זכה להיות מלא טוב ועשיית טוב. לא להיצמד למה שנעדר מהשולחן, אלא למה שממלא אותו ועוד יכול להתווסף.ואז, מתוך יופיו של שפע היבול - לברך, מתוך שמחה והכרת תודה, כלפי עצמנו וכלפי סביבתנו. זה החותם היחיד הראוי להיאמר ולהיטבע.

וכמו לאחר כל ארוחה טובה, הברכה היא נקודת ציון לאותו רגע ואינה סוף הדרך. כי מחר נקום ליום חדש, שוב נטביע את עקבנו בעבודה, נקווה לתחושת הסיפוק מתוצרי יומנו, ונשתדל להיות ראויים גם לברך. את כל זה נתחיל מחדש מחר. וכמו בכל יום, אין מבטיח לאן תוביל הדרך בהמשך. נוכל רק ליטול עמנו את כל מה ששרת אותנו עד היום, ולהמשיך ללכת.

בעוד כמה שעות, כולם יגיעו. הערב, אנחנו נתרכז בלברך. אין לי ספק שבנקודת הציון הנוכחית, הרווחנו את זה.


כל הזכויות שמורות @ ליאת בן דוד