השבוע, בין שלל הימים והטקסים והאירועים, היתה לי תחושה שלו יכול היה לשלוח ווטסאפ או סמס, זה מה שאלוהים היה שולח:
"שבו בשקט לכמה רגעים, כי אני צריך להסביר לכם משהו. אתם לא הבנתם את העניין הזה, של "קדושים תהיו, כי אני קדוש". בראתי אתכם בצלמי ובדמותי, וחשבתי שזה יספיק כדי שתדעו. מסתבר שלא. אין בעיה. אני נצחי, משמע אני סבלני.
לקחתם את העניין הזה של קדושה לכל המקומות הלא נכונים.
למשל, טקסים. אחד מהמוצלחים שהיה פעם ביניכם הבין, שטקס קשור לתבונה היוצרת שייכות. אבל טקס שלא מעורר את בלוטות הזיכרון, שלא מצליח להידחק דרך העיניים ולהגיע אל מעמקי המוח, נתקע ברובד הכי מיותר, שלא לומר משעמם, של מיתרי קול מצרצרים. כל הריקודים המשולהבים, הוד וההדר של המכובדים והבמות והשמלות מחליפות-הצבעים, הם לא יותר מפירוטכניקה שככל שהיא יותר יקרה, כך היא יותר דלה ומגוחכת. כל דור והקתדרלות-המפוארות-בחלונות-ויטראז' שלו. אין לי עניין בהם. מבחינה זו, קול צלול כאוויר הרים שנישא בליווי גיטרה צנועה ממש מספיק. פעם, לא כל כך מזמן, הבנתם את זה. תראו מה קרה לכם מאז.
או למשל, מנהיגות. שמעתי שיש ביניכם מי שטוען שאם מישהו רוצה להיות מנהיג, אסור לו לפחד. אנא מסרו לו שכולנו, אפילו אני – ואני מבין דבר או שניים במנהיגות - חייבים לפחד. בהקשר הזה, יש רק הבדל אחד בין מנהיג אמיתי לבין מנהיג מזויף. מנהיג אמיתי גם מכיר וגם מנהל את הפחד שלו. מנהיג מזויף*, גם מתכחש וגם נותן לפחד שלו לנהל אותו. וכשמנהיג מזויף משתמש בפחד הזה כדי לנהל אחרים, הוא כבר לא רק מזויף: הוא מנהיג מסוכן.
ולבסוף, אם כבר הזכרנו זיוף וסכנה, תסבירו לי בבקשה מה זה הצורך הזה שלכם להגן עלי בחירוף נפש בכל הזדמנות? מתי תבינו שדבקות-היתר הזו היא צורך שלכם, שדווקא ממעיט מהקדושה שהתכוונתי אליה? חשבתי שתבינו את הסלידה שלי מקנאות-יתר מהמסר ששלחתי כשהענשתי את בני אהרון. אחרי הכל, אני לא ממהר לשרוף כל אחד. את זה, אתם בדרך כלל עושים. גם במקרה הזה, טעיתי.
אז לא. טקסים צווחניים, הפחדה וקיצוניות פנאטית הם ממש לא מה שהתכוונתי אליו. הקדושה שאני מבקש מכם היא אחרת לגמרי. כך אני מבקש לקדש לי אתכם: באורח החיים האנושי הנבון. זה שחושב, שוקל, בודק ומקבל.
תאמרו שאני תמים, שאמרו שלמרות הכל, אני אוהב-אדם. אבל בלי האהבה הזו, כנראה שלא הייתי בורא אתכם.
וכמו שמישהו מכם כבר אמר, זו התורה כולה על רגל אחת.
נ.ב. שמעתי שבמקום המילים "שקר" או "מזויף", מקובל אצלכם עכשיו לומר "אלטרנטיבי". באמת?..."
ואולי לא.
