פוסטים אחרונים
רשימת תפוצה

רגע לפני שבת: חפש את האישה


הפער בין "נקרא לנערה ונשאל את פיה" המבטא את עצמאותה של רבקה בפרשת חיי שרה, לבין הפיחות הנורא במעמדה בפרשת תולדות - יצחק עושה את מעשה אביו ומתייחס אליה כאל חפץ עובר לסוחר כאשר הוא טוען שהיא לא אשתו אלא אחותו, העיקר להציל את עצמו - הפער הזה רחוק מלהיסגר.

בשבועיים האחרונים קיבלתי מחמאה זהה, משתי נשים שונות. המחמאה ניתנה בכנות, מתוך הערכה רבה, כשכוונתן לבטא שאני מנהלת מצליחה, בעלת שיקול דעת ראוי, מנהיגה. איך אני יודעת שלכך התכוונו? כי הן הסבירו לי שזו כוונתן. ולמה הן נדרשו להסביר? כי שתיהן אמרו את אותו משפט, שבעקבותיו ביקשתי שיפרטו. הן אמרו לי: "את אחלה גבר, תותחית!"

התרגלנו לחשוב ש"הגבר התותח" הוא סמל ההצלחה. למרות שנשים רבות כבר נושאות בתפקידים משמעותיים בתחומים שעד לא מזמן אוישו על ידי גברים - פוליטיקה, כלכלה, בריאות ואפילו בטחון - הן עושות זאת בתוך תפיסת עולם שהמבנים הרעיוניים והיישומיים שלו נקבעו על ידי גברים, ולכן הם בראש ובראשונה מותאמים לגברים. לא צריך הצהרות מקוממות כמו אלה שביטאו יפתח רון-טל או אביגדור קהלני כדי להבין שאנחנו עדיין מבוססות בבוץ שוביניסטי מוסווה היטב. מבט אחד בנתונים עדכניים מגלה את התמונה העצובה הבא - נתונים חלקיים:

בקרב משפחות בהן שני בני הזוג עובדים, כ-80% מעבודות משק הבית מתבצעות ע"י האישה. כשזוג מגיע לשלב המשמח של הרחבת המשפחה, האישה היא עדיין זו המשלמת את המחיר המקצועי: בעוד 26% מהנשים מפסיקות לעבוד עקב לידה, בקרב גברים מדובר בפחות מאחוז.

גם הנתונים בקרב האקדמיה אינם מעודדים: למעלה ממחצית מסיימי התואר ה-1, ה-2 וה-3 בישראל הן נשים, אבל נשים הן רק כ-29% מהסגל האקדמי. ככל שהדרגה האקדמית עולה, שיעור הנשים בסגל האקדמי – יורד. לפני שנביע שמחה על כך שרוב הסטודנטים הם בעצם סטודנטיות, כדאי להביט בנתון הבא: כ-80% מהסטודנטים בתחומים הטיפוליים, הפארא-רפואיים והחינוכיים הן נשים, ורק כ- 28% מהסטודנטים בתחומי ההנדסה, המדעים, המתמטיקה והאדריכלות הן נשים[1], מצב המעיד על הבדל מגדרי מובהק בחלוקה המקצועית. רק כ-13% מתפקידי המפתח במוקדי הכוח הפוליטיים והכלכליים בחברה הישראלית מאוישים ע"י נשים. בדיקה שערכנו לאחרונה בקרן וולף גילתה שמתוך 313 זוכי פרס וולף, רק 12 הן נשים, כשכמעט מחצית מתוכן - 5 בדיוק - זכו בשנתיים האחרונות. בדיקת פרסים נוספים שלנו מראה הקשר מקצועי ברור: מתוך 91 זוכי פרס קריל המוענק למדענים, רק 21 הן נשים. לעומת זאת, מתוך 19 זוכי פרס קיפר, שהוא פרס באמנות - מקצועי שבו הנוכחות הנשית גבוהה יותר - 10 הן נשים. בקרן שבוחרת את זוכיה אך ורק על בסיס מצוינות ולא שום קריטריון אחר, הנתונים האלה מדאיגים במיוחד.

פעמים רבות מדי, הדיון בשוויון המגדרי עוסק באחידות, ולא בהתאמה המאפשרת הזדמנויות שוות. לא דרושה חוכמה עילאית כדי להבין שקיימים הבדלים בין המבנה האנטומי של האישה לזה של הגבר. במקום להילחם בכך, צריך לעבוד עם זה: כך, למשל, פורסם השבוע כי בכמה מקומות בצה"ל נמצאו פתרונות יצירתיים לחלוקת הנטל הפיזי בין לוחמים ללוחמות. כך למשל, ביחידת המזל"טים הקטנים "רוכב שמיים", שהחלה לשלב לוחמות רק בשנתיים האחרונות, בנו התקן מיוחד לשיגור המזל"ט מהקרקע כחלופה למתיחה הפיזית של גומיית השיגור.

מחקרים בינלאומיים מוכיחים שקיימת התאמה גבוהה בין מדינות שבהן השוויון המגדרי גבוה לבין כל מדדי איכות החיים והפיתוח אנושי, כלומר - ככל שיש יותר שוויון מגדרי, כך צומחים הכלכלה, החקיקה והיישום בתחומי בריאות, חינוך, עבודה, צדק חברתי, מניעת אלימות, דיני משפחה שוויוניים ועוד, והחיים של כלל האוכלוסייה איכותיים יותר [2] . למי שלא השתכנע ששוויון מגדרי הוא נכון מוסרית וחברתית, שיחשוב גם על ההיבט הכלכלי: אי-שוויון מגדרי עולה הרבה מאד כסף. כשלמעלה ממחצית מכח האדם העומד לרשותה של חברה אינו יכול להתפרנס, ליצור ולהתבטא כמו המחצית השנייה, החברה כולה מפסידה.

גם לשוויון מגדרי אמיתי יש מחיר, ואסור להתעלם ממנו. זה מחיר שיגבה מכל הצדדים, וטרם נערך דיון משמעותי במרכיבי המחיר הזה, משמעותו והשלכותיו. כדי לקיים אותו, כולנו צריכים להשיל מעצמנו שלשלאות של תפיסות מסורתיות. זה מפחיד, זה קשה - וזה הכרחי. הגיע הזמן. לא כי אנחנו אחלה גבר, לא כי אנחנו אחלה אישה, אלא כי אנחנו רוצים להיות אחלה אנשים.

[1] נשים בישראל: סוגיות מרכזיות, מרכז המחקר המידע, הכנסת, מאי 2015

[2] דו"ח הפורום הכלכלי העולמי, המפה המגדרית העולמית, 2016 - תודה לד"ר ליאת יקיר שהפנתה את תשומת לבי לדו"ח


כל הזכויות שמורות @ ליאת בן דוד