פוסטים אחרונים
רשימת תפוצה

רגע לפני שבת: פרשת שופטים - בשבחי השער הפתוח


"שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך" (דברים, טז',יח')

"בכל שעריך", כי השער הוא מקום שמבקש ליצור חיבור. זה הפתח בחומות ההפרדה שדרכו נוצרים קשרים בין צדדים, בין פנים וחוץ, הן במובן הפיזי, בין בית לרחוב, בין עיר לחוצותיה, בין מקום אחד למקום אחר, והן במובן החשיבתי-רגשי, בין טיעון לטיעון שכנגד, בין מחשבות לבין אמצעים, בין אדם לאדם, בין תפיסת עולם אחת לאחרת. השער מאפשר מעבר בין גבולות ועולמות. ההנחיה להציב בו שופטים ושוטרים מסמנת לנו שהמעבר דרכו צריך להיעשות מתוך חשיבה - ה"שיפוט" - ויישומה - ה"שיטור". וכעת, הרשות נתונה: האם בעת ההתייצבות בשער ננהג כבית הלל או כבית שמאי.

פתח לנו שער בעת נעילת שער, אומר הפיוט. היכולת להשאיר פתח לעולמות שונים, להכיל את האחר, לקבל אותו בזרועות פתוחות אל קהלנו או לאפשר לו לצאת מגבולות עירנו ולבנות לעצמו את המרחב שלו, מתוך כבוד ומבלי שסגרנו בפניו את כל השערים - כל אלה מצריכים אומץ ויושרה שיש בהם כושר שיפוט, יכולת שיטור - ושער אחד לפחות שתמיד יישאר פתוח.

צדק צדק תרדוף, מוסיפה ומדגישה הפרשה. ההדגשה הזו מזכירה לנו חיסרון אנושי, שאיש מאיתנו אינו חף ממנו: הקלות שבה אנחנו שופטים את האחר, קלות שפעמים רבות מדי אין שום קשר בינה לבין צדק. חז"ל טענו שההכפלה "צדק צדק תרדוף" כוונתה לשוב ולהזכיר שצדק יש להשיג באמצעות צדק: צדק בצדק תרדוף.

אבל היעדרה של האות ב' מאפשר פרשנויות נוספות להכפלה הזו. אחת מהן שקיים צדק, וקיים עוד צדק, ועוד צדק. הצדק שלי אינו בהכרח הצדק של האחר. בין המקרים הקיצוניים של שחור ולבן, נמצאים אינספור גוונים. חייבים להתחשב בהם, בגוונים האלה. כי צדק אינו רק דין, אלא גם חסד וחמלה. ואותם שערים שיש לשים בהם שופטים ושוטרים, אינם רק שערי העיר, אלא בראש ובראשונה שערי הנשמה.

כדי שיתקיימו גם החסד והחמלה, צריך קודם כול לראות את האחר מתוך התבוננות עמוקה, לראות עם הנפש, ראייה שהיא מפגש המתאפשר רק דרך שערים פתוחים ומזמינים. פתח לנו שער. יותר ויותר אפשרויות, שבעבר לא היה אפשר אפילו לחלום עליהן, נפתחות בפנינו. אלה בדיוק המצבים שבהם אנו נדרשים לשופטים ולשוטרים הפועלים מתוך תעוזת הצניעות, יפי החמלה וכובד האחריות, היודעים לקבל שינוי ללא מורא, לצמוח בלי להחמיץ. זו תמצית הפיוט שקוראים בתפילת נעילה ביום כיפור: פתח לנו שער בעת נעילת שער. גם כשכל האחרים נועלים שער, לעתים פעם אחר פעם, תמיד נבקש את השער שעוד נותר פתוח. זאת וגם זאת: אנחנו בלבד אלה הבונים חומות ושערים. ועלינו בלבד מוטלת האחריות לסגירתם ולפתיחתם. זה עד כדי כך פשוט, זה עד כדי כך מורכב.


כל הזכויות שמורות @ ליאת בן דוד