פוסטים אחרונים
רשימת תפוצה

רגע לפני שבת: יוחזרו האמנויות לבתי הספר. עכשיו.


ככה כנראה מרגיש פטיש בראש. שחקנים מכרכרים בקמפיין גרוע, מומחים מתראיינים בסיפורים אישיים שנשמעים מאולצים, חלקי-מחקרים מוצגים לראווה, וכל המחול הבלתי-משכנע הזה קורא קריאה אחת: "חמש יחידות מתמטיקה, אף לא יחידה אחת פחות, הם המפתח להצלחה בחיים!" מכאן הדרך למסקנה, שרק מי שעובד במקצועות ההייטק, הפיננסים, מדעי המחשב וההנדסה ומרוויח משכורת מרמה מסוימת ומעלה, ייחשב למצליח בעוד כל השאר, לא, קצרה. ולא משנה כמה פעמים כל המטיפים האלה יפלבלו בעיניהם בצדקנות ויגידו "לא, מה פתאום, לא לזה התכוונו". אולי לא התכוונתם, אבל זה מה שיצא לכם. קמפיין גרוע, כבר אמרתי?

טוב, אם כך. גם אני אהיה פטיש בראש, ואחזור שוב - ושוב - על מה שכבר כתבתי פעמים רבות, במקומות רבים, בזמנים שונים: מצבן של מדעי הרוח גרוע בהרבה ממצבה של המתמטיקה, אבל אין חברות מסחריות דוגמת אינטל וחברותיה שיזעקו - וישקיעו - בהגנתן ובטיפוחן.

מתמטיקה היא אכן מקצוע חיוני. היא מפתחת את החשיבה, את היכולת לפתור בעיות, את התפיסה המערכתית. אבל היא בהחלט אינה המקצוע היחיד העושה זאת. חשוב מכך: היא גם אינה המקצוע היחיד שבזכותו מצליחים ומתקדמים בחיים, ולו רק מעצם העובדה שההגדרה של הצלחה היא גם סובייקטיבית, וגם נוטה להשתנות עם הזמן והתרבות שבמסגרתן היא מוגדרת. הניסיון ליצור משוואה חד-חד ערכית בין לימוד מתמטיקה לבין הצלחה הוא זלזול מעליב בהגיון הישר, ואת זה מבין גם מי שלא למד חמש יחידות מתמטיקה.

"מצטערת שויתרת על יחידה (ולמדת רק 4 יחידות מתמטיקה במקום 5), מה?" שואל המפרסם בטון מתנשא. נו, באמת. מחקרים בינלאומיים שונים מגלים שלמרות מה שמספרים לנו, אין הבדלים משמעותיים בהיקפי התעסוקה וההשתכרות בין מי שלמד 4 או 5 יחידות מתמטיקה. יתרה מזאת: מתברר שלמידת 5 יחידות של מקצוע כלשהו מוביל לכושר השתכרות גבוה ולהצלחה בהמשך החיים. מבחינה זו, למתמטיקה אין שום יתרון על פני לימוד מעמיק של מקצועות אחרים. עצם התהליך של לימוד מעמיק של מקצוע מסוים - בין אם מדובר במתמטיקה, ספרות, ביולוגיה או היסטוריה - מאפשר פיתוח של מיומנויות חשיבה, למידה ועשייה, ואלה מתפתחים הרבה יותר בזכות האינטראקציה מורה-תלמיד, מאשר בזכות תחום דעת זה או אחר.

והם ניתנים להעברה ויישום גם בתחומים אחרים. כולנו מכירים אנשים רבים שלמדו בתיכון מקצועות הומאניים ובהמשך דרכם הפכו לרופאים או מדענים מצליחים, ולהיפך. ועוד לא אמרנו דבר על חשיבות לימוד האנגלית כמפתח להצלחה בעידן הגלובלי הנוכחי. גם מצבה של האנגלית בבתי הספר רחוק מלהיות משביע רצון. אבל למה שיבלבלו אותנו עם עובדות.

הסחרור הזה, של אך-ורק-חמש-יחידות במתמטיקה, מעביר מסר שאינו רק מעוות ומטעה, אלא הוא טומן בחובו סכנה לעצם מטרתו, כמו גם סכנה כללית.

סכנה לעצם מטרתו - ההכרח לעמוד במטרה של העלאת כמות הלומדים במקצוע מסוים עלול לפגוע באיכותו, במיוחד אם מבקשים להוכיח שתלמידים רבים יותר "הצליחו". מי שבודק מעט בציציות, רואה שזה אכן מה שקורה.

סכנה כללית - אנחנו אנשים שונים בעלי נטיות שונות, ולא כל אחד יכול או רוצה להיות פסנתרן, פיזיקאי, סופר - או מתמטיקאי. על מנת לקיים חברה יצירתית, המסוגלת לקיים דיאלוג מושכל, מעמיק ורחב אופקים - וכן, גם כדי להמשיך להיות מדינת הייטק מתקדמת ומצליחה - אנו זקוקים לכל המגוון. מתמטיקאי שאינו מעריך שירה, מהנדס שאינו מעריך מחול, יזם הייטק שאינו מעריך היסטוריה, שרים שאינם מעריכים אנשי רוח (צ'כוב ואבן גבירול כאחד) - כל אלה יהיו אולי "מצליחים", אבל זו תהיה הצלחה עילגת וקצרת-מועד. "היה לי מזל שבתקופתי לימדו מוזיקה ואמנויות בבתי הספר. זה גרם לנו ללמוד טוב יותר את כל המקצועות ולפתח שפה אינטלקטואלית משותפת," חזרו ואמרו כמה מזוכי פרס וולף.

השבת האמנויות לבתי הספר חשובה לא רק כדי שימשיכו להיות אמנים בקרבנו, אלא גם כדי שיהיה להם קהל. ציבור שיבין, יעריך ויתמוך ביצירות האדם וביופיים הוא גם ציבור שיבין את חשיבות הטכנולוגיה, המדעים והמתמטיקה, ויוודא שהם יוסיפו לפרוח.

"אנחנו בעיצומה של רפורמה להשבת מדעי הרוח, ובראשם האמנות והמוזיקה, לבתי הספר," הדגישו בפני במשרד התרבות בטייוואן. "אחרי שנים של הדגשת מתמטיקה ומדעים, הבנו שאנחנו מסרסים את רוח האדם." אנחנו מאד אוהבים להתהדר בכך שבמזרח מעריכים ורוצים ללמוד מהחכמה היהודית. הגיע הזמן ללמוד גם מהם משהו.


כל הזכויות שמורות @ ליאת בן דוד