Whoever, wherever, whatever you are – keep them safe שיבצעו את המשימות שלהם בהצלחה וישובו אלינו בשלום
It's a moment I can't describe, and although I will try, it's worse than anything I will write.
The moment you hear your son, your child, is in the battlefield.
Your belly is churned, you are nauseous. Your eyes blur. Your whole body becomes numb with fear, and the only thing you can think of is – please, please, keep them safe. Whoever, wherever, whatever you are, keep them safe.
Not that you didn't know this might happen. It's part and parcel of living here, next door to extreme terrorists.
He's been training for it, as did his father, his grandfather.
But when it becomes a reality, it's paralyzing.
And yet, we know: there is no justification for silent sleep when part of your country might wake up with terrorists literally in their yard.
May they succeed in their mission and return home safely to us.
So… breath deep, deep, and continue praying.
Bring them home safely.
פרשת מטות
אתם לא יכולים להישאר על סיר הבשר, לחיות לכם פה בנחת פסטורלית כששאר העם שלכם נלחם באויביו, נוזף בהם משה.
שבט גד, ראובן וחצי המנשה מבקשים להשאר בצד הבטוח, הנוח של הירדן. לדבריו של משה, הם עונים: אתה צודק. אנחנו נבנה כאן את ביתנו, אבל אנחנו לא שוכחים שכולנו אותו עם. נילחם אתכם עד שכולם יישבו בביטחון במקומם.
לא ייתכן שאנחנו נישן בבתינו, כאשר אזור שלם – הפעם, אזור הדרום – עלול להתעורר באמצע הלילה עם מחבלים שקופצים מתוך הקרקע בחצר שלהם. שום עמדה פוליטית לא יכולה להצדיק זאת.
שחיילינו יבצעו את המשימות ששלחו אותם לבצע בהצלחה וישובו אלינו בשלום.
