כשתושבי העולם שומעים שיש טילים במועצה אזורית צפון הנגב, אין להם מושג מה זה אומר. כשהם שומעים שנופלים טילים בתל-אביב, הם מבינים במה מדובר. עניין להסברה
כשחברה עסקית רצינית רוצה למכור לנו מוצר, אנחנו בדרך כלל רואים איזשהו סלב על המרקע. לכן, למרות שיש הרבה גברים לוהטים כמו ג'ורג' קלוני (למרות שאישית אני טוענת שאין), אנחנו רואים אותו מפרסם קפה, ולמרות שיש נשים רבות שהן יפות כמו בר רפאלי (למרות שדודי טוען שאין), היא זו שמפרסמת את תכשיטי שטרן.
הדם של תושבי שדרות, אופקים, באר שבע, ותל-אביב הוא אותו דם. כולם חשובים לנו, אנחנו רוצים שכולם יחיו בשקט ובשלווה. נצא ונילחם עבור כל אחד מאזרחי ישראל.
אבל בהיבט ההסברתי, בדיוק כמו בפרסומות, יש הבדל. כשתושבי העולם שומעים שיש טילים במועצה אזורית צפון הנגב, אין להם מושג מה זה אומר. כשהם שומעים שנופלים טילים בתל-אביב, הם מבינים במה מדובר. זה לא עניין של הבדל בחשיבות הדם. זה עניין של "סלבריטאיות" – השם של תל-אביב מוכר. השם של שדרות – לא. כשעומד נציג ישראלי על הבמה באו"ם, בקמפוסי האוניברסיטאות, באולמות ההתכנסויות של קהילות, ואומר "יש טילים על תל-אביב", שומעים את זה. בדיוק כמו שכשאנחנו שומעים שצלף ירה בעוברים ושבים בעיירה בדרום איידהו, אנחנו מצקצקים בלשון, אבל כשאנחנו שומעים שיש צלף ברחובות וושינגטון הבירה, אנחנו מזדעזעים. עניין של סלבריטאות, או במילים אחרות – עניין של סמל. אמרנו כבר?
מישהו שם במשרד ההסברה של ישראל מבין את זה???