כל הזכויות שמורות @ ליאת בן דוד

פוסטים אחרונים
רשימת תפוצה

רגע לפני שבת בראשית: מדרש שמים וארץ.


בכל נקודת ראשית, יש לברוא ארץ ושמים

במקום בו נאמר זו ראשית, יש לברוא שמים וארץ.

שכל נקודת ראשית ראויה לשמה, שמים וארץ יש בה.

שמים אלה, על שום מה נדרשם?

שיהיו לנו למרחבי החלומות אליהם ימריאו העיניים, החזון הנכסף אליו תערוג תשוקתנו. אל שמים אלה נבקש להמריא, בחשיכה, בדמדומים ובאור המלא. נושאי תכלת של הבטחה, מרחבים בלתי נגמרים של אפשרויות, עננים מקדירים נושאי מים חיים או שיטפון מטביע וברקים המבזיקים פתע כראשי נחש מתוך העשב. נושאי כוכבים וירח, ומוארים באור חמה.

כל אדם, בכל רגע, זקוק לשמים.

ארץ זו, על שום מה נדרשנה?

שתהא תחת רגלינו, אוחזת במקורות היציאה ובוהקת בנחמת השיבה. מעצמה של עפר להעמיק בו רגליים נטועות בעת הנסיקה. וברגעים של תוהו ובוהו וחושך על פני תהום, למהר לעשות בה מעשי בריאה, נרגעים בחסדי הסדר, שואפים את שלוות המיון, מתנחמים בהכרת השיום.

כל אדם, בכל רגע, זקוק לארץ.

בכל זמן, מרחב ומעשה, נדרוש את נקודת הראשית.

בכל נקודת ראשית, נברא שמים וארץ.

נבדיל בין חושך לאור

נמלא עולם,

נעשה אדם,

ונהלל.