כל הזכויות שמורות @ ליאת בן דוד

פוסטים אחרונים
רשימת תפוצה

רגע לפני שבת: זאת חנוכה – על הזמן, המרחב ופתרון חלומות


אתה יכול לשבת על גג העולם, בין מלכים ושועי הארץ, מוקף אוצרות, תענוגות ושפע, אבל בלי אורה של אהבה לצדך – אתה עדיין לגמרי לבד

כמעט-נר-שמיני של חנוכה, פרשת מקץ

שלום לכולם,

זאת חנוכה. שמונה נרות ידלקו מחר בערב, והם כולם שווים – ושונים. שווים בחשיבותם, שווים במקומם שבלב, שווים באור שהם מפיצים. שונים בגווניהם, כל נר וצבעו המיוחד, המשתלב בצבעיהם של אחיו, כל אחד אור קטן, כולם יחד אור איתן.

כמו ילדינו, שכל אחד ואחד מהם אהוב וחשוב ללב באותה המידה, כל אחד ואחד מהם בדרכו המיוחדת. כמו תזמורת, כתה, צוות. כמו אהובים. כמו משפחה.

לידם יעמוד נר נוסף, הנר המשמש אותם, התומך, המזין אותם בחום ואור, שתפקידו להעניק לכל אחד מהם מקור לוהב – ואז לזוז הצידה ולפנות להם מקום.

כמו הורה. כמו מורה. "המורה המעולה הוא זה שלאחר ששימש גשר לתלמידיו, הוא ממוטט אותו בחדווה ומעודד אותם ליצור גשרים משל עצמם" אמר בוסקאלייה.

כמו מנהיג, הזוכר שתפקידו לשמש את קהילתו, להוביל אל האור – ולזכור לזוז הצידה, כי הרעיון המרכזי הוא לתת לקהילה להפיץ את אורה; ולעשות זאת שוב ושוב, יום אחרי יום, תוך הגברת האור. נרות חנוכה מזכירים לנו שמנהיגות אמיתית מוצאת את מהותה בעבודת קהילתה, ולא במנהיג עצמו, האמור להיות רק שמש ותו לא. בימים אלה של לקראת-בחירות, אולי כדאי להזכר בזה.

זאת חנוכה. לצד שיעור הנרות, נקרא בפרשת "מקץ". לצד הביטוי הסמלי של עוצמת הביחד, של כוחן של עבודת צוות ומנהיגות, בשיא התעצמות האור – ניזכר בסיוטיו של פרעה, שיכולים ללמד אותנו משהו גם על עצמנו ועל עולמנו. שבע פרות כחושות בולעות שבע פרות שמנות ולמרות זאת נותרות כחושות, עלובות, רעות מראה.

הדבר היחיד שאנחנו יכולים להיות בטוחים ביציבותו, הוא השינוי. העולם שלנו הוא דינמי ומשתנה תדיר. היום יש לנו שפע, מחר יהיו חיינו כחושים. שינוי הוא תופעה המתקיימת גם על גבי ציר הזמן, שהוא אורכי, וגם על גבי ציר המרחב, הרוחבי: גם בהווה, לכל אחד מאתנו יש בחייו הרבה יותר מחמישים גוונים של אפור…בעת ובעונה אחת יש לנו אור, חושך וכל מה שביניהם. פרות כחושות ופרות שבעות. רגעים של שמחה ואושר, ימים של קושי, אכזבה וכאב.

הפתרון שיוסף נותן מתבסס על היכולת האנושית הייחודית להתמודד עם השינוי הטבעי ולעצב את חייו ואת סביבתו. יוסף מתמודד עם שני הצירים כאחד: בטווח הארוך של הזמן, מי שישכיל, כיוסף, לאגור בלבו את האור, יוכל להשתמש בו אל מול כל גווני האפלה שיגיעו בעתיד. בהיבט הרוחבי, מי שמבין שבכל רגע נתון, יש יתרונות וגם חסרונות בחייו – יידע כיצד להיות גם אסיר אזוק במרתפי המלך וגם יועצו הבכיר; גם נר חנוכה, וגם שמש.

לאור החנוכיה המלאה שנרותיה מעצימים זה את אורו של זה, גם בזה ניזכר:

אתה יכול לשבת על גג העולם, בין מלכים ושועי הארץ, מוקף אוצרות, תענוגות ושפע,

אבל בלי אורה של אהבה לצדך – אתה עדיין לגמרי לבד.

שבת שלום וחג שמח!