ב"כי תצא" כי יצאתי
לבקש את שחשקה נפשי,
ויסובבני בתופים ובמחולות.
ולא קידמני בלחם ומים.
בשלומי ובטובתי לא ידרוש.
לו ב"כי תבוא" ביקשתיו,
היה יורש נחלה בקרבי,
והיינו כמשכן
על אבנים שלמות,
כשמחת הביכורים,
לתהילה, לשם ולתפארת.
אך את "ניצבים" עוד נבקש.
רועדים
נשוב לברכה ולקללה,
לרוות חיים וחמדת ימים,
לגמוע רע ותפארה.
ונבחר.
