העיר שלי נפתחת לפני כמו הורד
שמושיט לי הרוכל, מעניקה
ריחות וקולות באדום וירוק של פעמוני חג.
לו הייתָ כאן אתי,
היינו קוטפים ערמונים קלויים מדוכני הרחוב.
אני זורמת אל פעימות
לבי בקצב העיר שלא מחסירה.
דבר לא נעלם מעיני השטופות,
בככר היונים והקפה
ברק מכה בי, אתה כאן —
בין עלים רטובים ורמוסי-גלגליות
כתובת פסיפס שבורה.
Imagine
ויוקו שהמתינה במעלה הסולם.
חתול מנומנם כלוא בנוחות מלטפת
של פשמינה מזויפת.
במעלה הסולם, כתובת הוחלפה.
לא.
