מילים
כתבי, היא אמרה. הכאב לך ציפורן,
והדיו לא תיבש לעולם.
במילים שהפכו לגלעד ולתורן,
בזכרון שמביט בם, נכלם.
כתבי, היא אמרה. התווים לך ירטיטו,
הטביעי בהם יגונך.
וכששמיים תכולים ישובו בך ויביטו,
חום השמש יאיר את גבך.
כתבי, היא אמרה. עצתי לך נתתי,
עד יבוא ויאמר שוב, הנני.
כתבי, היא אמרה. אך אני רק שתקתי.
כבר עשו זאת טובים ממני.
* פורסם בכתב העת "שבילים", גיליון מס. 8 – "מחאה".
