פוסטים אחרונים
רשימת תפוצה

"היא לא רייצ'ל"


בכל כך הרבה תחומים בחיינו, אנחנו צריכים לבחור בין ג'ולי לבין רייצ'ל. בין ההגיון לבין הרגש, בין מרחב הנוחות לבין היכולת להתמודד עם מה שמחוצה לו, בין הראש לבין הלב

אני אוהבת את הסדרה "חברים". כן, אני מודה שאני מכירה הכל בעל פה, ראיתי את כל הפרקים שמונת אלפים פעם ואני עדיין רואה אותם וצוחקת בכל פעם מחדש. החברות שלי יודעות שכשאנחנו יוצאות לבית קפה או מסעדה, אם מישהי מהן תנסה לטעום משהו מהצלחת שלי היא מסתכנת במבט מצמית ואמירה חדה – "ג'ואי לא משתף אחרים באוכל!". הן לא מנסות. לא בלי רשות, בכל אופן.

באחד הפרקים, רוס מתלבט בין המשך היחסים עם חברתו ג'ולי, לבין יחסיו עם רייצ'ל. כדי לשכנע את עצמו, הוא עורך רשימת יתרונות של ג'ולי. היא חכמה, משכילה, מצחיקה ותומכת כמו שכל גבר רק יכול לחלום שיהיה לו. כייף להיות אתה. היא עקרת בית למופת. הכל זורם, נינוח ונוח מאד. מה עוד צריך? רשימת היתרונות ארוכה ומספקת מאד.

ברשימת החסרונות, יש רק שורה אחת.

היא לא רייצ'ל.

בכל כך הרבה תחומים בחיינו, אנחנו צריכים לבחור בין ג'ולי לבין רייצ'ל. בין ההגיון לבין הרגש, בין מרחב הנוחות לבין היכולת להתמודד עם מה שמחוצה לו, בין הראש לבין הלב. אפילו ברמה הלשונית, כשאנחנו מבקשים להתעמק במשהו, כשאנחנו מתכוונים להפנות לנושא מסוים את כל הזרקורים, אנחנו לא מבקשים "לשים הגיון", אלא "לשים לב". השפה מייצגת תפיסה: בביטוי "תשומת לב" אנו מעבירים מסר האומר שתשומת הלב כוללת בתוכה הכל, ושהלב, המייצג את האהבה, הוא זה שצריך להנחות את דרכנו, כי כשאתה מאוהב במשהו – אתה מעניק לו את כל תשומת לבך.

לעיתים קרובות מדי, המצב הזה יוצר קונפליקט. במציאות, זו לא בחירה דיכוטומית. גם בבחירות המושכלות שלנו יש מעורבות גדולה מאד של רגשות, ולהיפך. לעיתים ללב יש חזון שונה מזה שיש למוחנו. הפילוסוף פסקל טען ש"ללב הגיון משלו, שלהיגיון אין אליו שום קשר." חלק ניכר מהקונפליקטים שלנו נובעים מכך שהלב מושך לכיוון אחד וההיגיון לכיוון השני, ברמה האישית, הכלכלית והפוליטית כאחד. אנשי רוח טוענים ש"הלב יחכה בסבלנות ובשקט, לפעמים גם שנים רבות, עד שתשכיל להעניק לו את ההאזנה הראויה. הוא מחכה שם בסבלנות עם האוצר שלך, מחכה לרגעים שבהם תבוא אליו, תבוא כפי שאתה, מוכן להתחבר לעוצמה שלו בזרועות פתוחות. שם נמצא הכוח האמיתי שלך, שם נמצאים ההצלחה והסיפוק הגדולים ביותר שלך." זו תובנה שהיא גבוהה יותר מתובנה אינטלקטאולית בלבד, תובנה הכוללת בתוכה גם חוכמה אינטואיטיבית, לא תמיד מוסברת, הנובעת גם מתשוקה, מחלום ומהלהט להגשימם. תשומת לב זה לפנות לכיוון שאליו ליבך רוצה לפנות. כי בשורה התחתונה, במקום הכי פנימי ופרטי של כל אחד, אנחנו בוחרים בין ג'ולי לבין רייצ'ל.

מכיוון שכל הזדמנות לחגיגה היא הזדמנות ראויה, לקראת השנה החדשה הממשמשת ובאה, אני יוצאת לרגע מהמקום הקוגניטיבי המוכר והנוח ומתחברת למקום הלא-קונבנציונאלי שלי ומאחלת לכולנו שתמיד תהיה לנו רייצ'ל לבחור בה, ושיהיה לנו האומץ הראוי לעשות זאת.


כל הזכויות שמורות @ ליאת בן דוד