פוסטים אחרונים
רשימת תפוצה

ללמוד מפורצי הדרכים*


תקשורת רציפה בין המדעים לבין הציבור היא אבן יסוד בבנייתה של חברה המבקשת לשגשג. ישנן דרכים מגוונות ליישומה של תפיסה זו.

הנגשת המדעים לציבור הרחב באמצעות מגוון פעילויות תלויה ביכולת ההכלה ההדדית של שלושה גורמים מרכזיים:

המדענים – הנדרשים לפתח את ההבנה, לפיה הכרת המחקרים, המטרות ודרכי העבודה שלהם, חיונית לביסוסו של מדע בר-קיימא. היכרות זו נחוצה משתי סיבות מרכזיות: היא מעודדת אחרים לבחור במקצועות המדעיים כדרך חיים, בחירה שהיא חיונית להמשכיות המדע; והיא מחזקת את התמיכה של הציבור הרחב בהשקעת משאבים לקידום המחקר המדעי, כאינטרס חברתי-לאומי.

הציבור הרחב – היכולת של קהלים שונים להיחשף למדע במגוון דרכי הצגה ומקומות, מחזקת את תפיסת המדעים כתחומי דעת עדכניים ורלוונטיים לכל, הנדרשים לשגשוג של הפרט והחברה כאחד.

תקשורת ההמונים – שתפקידה להיות מתווך הוגן, המפרש באופן נגיש ונהיר לקהל הרחב את ההיבטים השונים של המדע, ובכלל זה הישגים, אתגרים, יישומים, משאבים ועוד.

כל אחד מהגורמים הללו מהווה אבן יסוד חיונית לפיתוחה של חברה המבקשת לא רק לשגשג, אלא להיות מובילה בקרב קהילת העמים מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות הגלובלית במאה העשרים ואחת.**

בתוך כל אלה, למפעל הפרסים של קרן וולף נודע מסר מרכזי ייחודי: זו המצוינות שאנו מכירים בה ומוקירים אותה, אלה גיבורי התרבות שלנו, כאלה אנו שואפים להיות, כפרטים וכחברה. מכאן, שלזוכי הפרסים ולקרן עצמה יש תפקיד ערכי שהוא בגדר שליחות:לפתח דרכים ההופכות את עשייתם למודל לחיקוי לדור ההמשך[1].

על מנת להשיג מטרה זו, פיתחה קרן וולף בשנים האחרונות מערכת שנתית של פעילויות על בסיס העקרונות הבאים:

  1. תפיסה הומניסטית[2] של המדעים כתוצרים של האדם, בשביל האדם.

  2. מצוינות היא ערך ואורח חיים, ולא הישגים בלבד.

  3. הנגשת המדע דורשת תפיסה חינוכית רב-תחומית[3], היוצרת קשר משמעותי בין מדע ותרבות.

  4. זוכי קרן וולף, על סוגיהם השונים, מייצגים את מיטב המצוינות האנושית בתחומם. מצוינות זו ראויה להפוך למגדלור לציבור הרחב בכלל, ולדור העתיד של מצטייני ישראל בפרט.

מערכת הפעילויות בנויה על חמישה מרכיבים, המזינים ומשלימים זה את זה:

א. יצירת שיתופי פעולה משמעותיים – עם ארגונים ואנשים שונים, שהנגשת המדע יקרה לליבם. מוסדות אקדמיים וחינוכיים, תכניות לקידום מצוינות, התעשייה, התקשורת ואנשי ציבור הם חלק מגורמים אלה.

ב. מגוון ברמת הקהל ובסוג הפעילויות כאחד – חוקרים, סטודנטים, תלמידי תיכון והציבור הרחב מוזמנים להרצאות, סמינריונים, כנסים ודיונים סביב שולחנות עגולים, שבהם הם דנים עם הזוכים על עבודתם, על חייהם ודרכי קבלת ההחלטות שלהם, ועל הדילמות, האתגרים, ההצלחות והיישומים השונים של עבודתם; כל זאת, תוך הקפדה על יצירת קשר משמעותי בין תחום עיסוקם של הזוכים לבין תחומי דעת ותרבות אחרים.

ג. שילוב היבטים מקצועיים ואישיים – מפגשים בין זוכי קרן וולף לבין סטודנטים ותלמידים יוצרים הזדמנות להכיר את המדענים באופן ישיר, אישי ובלתי פורמאלי. הדיונים במפגשים אלה עוסקים בשני נושאים מרכזיים: המחקרים שבזכותם הוענקו הפרסים לזוכים; ושיח אישי על חיי החוקר – כיצד נראים חייו של חוקר, כיצד עבודתו משפיעה על משפחתו, נקודות ציון ייחודיות בחייו ובמקרה של זוכים ישראליים, מספרים החוקרים מדוע בחרו לבנות את חייהם ועבודתם בישראל.

ד. רב-תחומיות[4] – חלק הארי של הפעילויות עוסק בסוגיות עדכניות, שהידע וההבנה הנדרשים על מנת להתמודד עמם מתבססים על תחומי דעת שונים – מדעים, אמנויות, היסטוריה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, אתיקה, פילוסופיה, תקשורת ועוד. סוגיות כגון – מהם הגורמים להצלחה, כיצד היא נמדדת ומה מגדיר מצוינות? האם החיים הם תופעה ייחודית לכדור הארץ, ומה ההשלכות של התשובות השונות הניתנות לשאלה זו? מהם יחסי הגומלין בין המדע, הממסד המדעי והציבור הרחב, ומהם הגורמים המרכזיים המשפיעים על יחסים אלה? כיצד משפיע עידן הסייבר על היבטים שונים של חיי היום-יום, כמו זמינות מידע, ביטחון, כלכלה, יחסי אנוש? וכדומה.

ה. אקטיביות – תלמידים המשתתפים בפעילויות השונות נדרשים להכנה מראש ולהשתתפות פעילה, הכוללת חקר, עשייה ותיעוד מסוגים שונים, כגון – כתבות, ראיונות, דפי פייסבוק, סרטונים, בלוגים ועוד, המאפשרים חשיפה למעגלים נוספים.

דוגמא למערכת פעילויות שנבנתה ויושמה בשנת תשע"ה היא פעילויות שנת העשור לפרס קריל. בשנת 2005, ייסדה קרן וולף את פרס קריל – פרס המוענק בכל שנה למדענים ישראלים צעירים מצטיינים, המצויים בראשית הקריירה המדעית העצמאית שלהם. בשנת 2015, חברו קרן וולף וחמד"ע – המרכז לחינוך מדעי בתל אביב[5], כדי לציין עשור להענקת פרסי קריל באמצעות הנגשת הזוכים ומחקריהם לקהל הרחב במגוון פעילויות, ובכלל זה – הרצאות פתוחות לקהל הרחב ע"י מדענים, שזכו בפרס קריל מתחילת הענקתו ועד היום. בהרצאות אלה, שעסקו במחקרי הזוכים, יוחד זמן לשאלות ותשובות מהקהל. בכל הרצאה השתתפו כמאתיים איש, מכל קשת הגילאים והציבור; מפגשים בין זוכי פרס קריל מן העשור האחרון ובין תלמידי תיכון מצטיינים במדעים; וקיום טקס הענקת פרסי קריל לשנת 2015 כאירוע פומבי ששולב באירועי יום המדע הישראלי, בנוכחות מנכ"ל משרד המדע, משפחות, נציגי אקדמיה וקהל. בתום הטקס נערכו "שולחנות עגולים" בין הזוכים החדשים ובין תלמידים ממסגרות הצטיינות מכל רחבי הארץ; וערב הרצאות בסגנון TED שבו הרצו שלושה מן הזוכים, בהשתתפות הקהל הרחב. כל הפעילויות לוו ביחסי ציבור וחשיפה תקשורתית ברמות שונות.

ההשתתפות המלאה במפגשים, כמו גם הביקוש הגובר לקיומם, הפכו לאבן דרך בפעילות המשותפת של קרן וולף וחמד"ע. המשוב שהתקבל הן מן המשתתפים והן מן המדענים הוא התשתית להמשך פעילות זו גם בשנים הקרובות. אחת מתלמידות חמד"ע סיכמה מפגש "שולחן עגול" עם אחד הזוכים בפרס קריל במילים הבאות: "המפגש היה פשוט מעורר השראה! כשהוא סיפר שבכל שלב של הקריירה שלו הוא היה בטוח שהוא הכי טיפש בחדר והנה, עוד רגע זה מתגלה לעיני כל… הוא סיפר שהוא כל כך חשש מהרגע הזה, בו טיפשותו תתגלה עד שהפחד הזה כמעט שיתק אותו – אך הרגע הזה לא הגיע. אני מרגישה בדיוק כמוהו! כשראיתי מדען כל כך מוצלח גם מרגיש את זה- קיבלתי המון ביטחון בעצמי!"

תפיסה אסטרטגית זו, של פרסי קרן וולף כלי להנגשת המדע, החלה את דרכה לפני ארבע שנים. בכל שנה, מספר המשתתפים במעגלי הפעילות השונים הולך וגדל, כמו גם מגוון המוסדות, השותפים והפריסה הגיאוגרפית שלהם. הניסיון מוכיח, כי תלמידים, סטודנטים וחוקרים שנחשפו לפעילות, שבים גם לפעילויות הבאות; יוצרים קשרים עם זוכים כדי ללמוד יותר לעומק את עבודותיהם; ורואים במפגשים אלה מקור מוטיבציה והשראה רבים.

ביבליוגרפיה:

  1. תקשורת המדע – שאלה של הנגשה, בן דוד ליאת, סיינטיפיק אמריקן ישראל, גיליון אפריל-מאי 2015. . http://www.sciam.co.il/archives/8687

  2. גישות בהוראת מדעים – בן דוד ליאת, הוצאת רמות, אוניברסיטת תל-אביב, 1998.

  3. שתי תרבויות, חברה אנושית אחת – בן דוד ליאת, הידען, מאי 2012

  4. החתיכה החסרה – הבלוג של ליאת בן דוד,מאמרים – www.liatbd.com

  5. שיתוף הפעולה עם חמד"ע התאפשר בזכות המנכ"לית, ד"ר תהלה בן גיא ומנהל תכנית תרבות-מדע בחמד"ע, ד"ר איתן קריין.

* פורסם ב"הידען", יולי 2015

** האם כל אחד משלושת המרכיבים אכן ממלא את תפקידו? על כך, במאמר אחר.

#מדע #מדעים #ציבור #אדם #אורחחיים

כל הזכויות שמורות @ ליאת בן דוד