פוסטים אחרונים
רשימת תפוצה

רגע לפני שבת: פה שח


פסח, וחמשת המוסקטרים הצעירים והלגמרי-פרטיים שלנו עברו דרכנו מליל הסדר ועד היום, כל אחד בתורו. כך יצא שזכיתי בשלוש נקודות ציון מרכזיות שקשורות לחג , שבזכותן אני מרגישה שעמדתי במטרתו העיקרית, שהיא: והגדת לבנך. או, במקרה הזה, לנכדיי:

1. ליל הסדר - בפעם הראשונה שעשינו את זה, לפני כמה וכמה שנים, הילדים באו ואמרו: "סוף סוף אנחנו מבינים למה חוגגים את ליל הסדר!" מאז, אנחנו חוגגים את ליל הסדר עם הגדה משפחתית משלנו. היא כוללת את הדברים המרכזיים שיש בהגדה המסורתית, אבל בשפה עדכנית, בתוספת שירים, סיפורים ושאלות למחשבה – למשל, כשאנחנו שרים "מה נשתנה", כל אחד מוזמן לספר מה נשתנה לו השנה. כשאנחנו שרים "הא לחמא עניא", כל אחד מוזמן לספר על משהו טוב שהוא עשה בעבור אדם אחר. כששרים "דיינו", כל אחד מוזמן לספר על מה הוא אומר תודה; וכן הלאה. ובכל שנה, אנחנו מוסיפים משהו שלא היה בשנה קודמת – עוד שיר, עוד אגדה או עוד שאלה. ההגדה כוללת איורים שהקטנים שבחבורה יכולים לצבוע – לצד הצלחות שלהם מונחים צבעים – והגיטרה מלווה את השמחה כולה, כי להגיד – אפשר ורצוי גם בשיר.

2. "מה היה באמת?" – שאלה בלתי נמנעת שחזרה על עצמה בהקשרים שונים, במיוחד כשסיפור יציאת מצריים מגיע למכה האחרונה שבעשר המכות. הזדמנות מצוינת לשוחח אתם על תפקידם וחשיבותם של סיפורים ומיתוסים בחיינו. במקרה הזה, אני נעזרת באילנות גבוהים ומסתמכת בדברים שכתב אחד העם על משה: "אין לך גיבור היסטורי, שלא נצטיירה צורתו הרוחנית בדמיון העם באופן שונה לגמרי ממה שהיתה במציאות, והציור הדמיוני הזה, שיצר לו העם לפי צרכיו ונטות רוחו, הוא הוא הגיבור האמתי, שהשפעתו מתמדת והולכת, לפעמים אלפי שנה – ולא האורגינל המוחשי, שהיה זמן קצר במציאות, והעם לא ראהו כלל כמו שהיה..." ("משה", אחד העם). על האפשרות שאותה דמות תצטייר בשתי דרכים שונות באופן קיצוני על ידי אותו עם, אשר צבי גינצברג לא חשב, אבל בכל פעם שהנושא של הפער בין מציאות לבין הדרכים בהן אנו מתארים אותה עולה, אני נעזרת ברעיונות שבטקסט הזה. כן, גם עם ילדות בנות שש. מדוע אנחנו מספרים סיפור – ומה ההבדל בין סיפור לבין "מה שהיה באמת"? האם חשוב שנדע מה היו המילים המדויקות שאמר משה לפרעה, מה באמת קרה בים סוף, או איך אפשר להסביר את עשר המכות? ואם נגלה שהמציאות היא שונה ממה שסיפרו לנו, האם נכריז שמדובר בפייק ניוז ונוותר על הכל? מדוע? כמו תמיד, בשיחה הזו למדתי מהן יותר ממה שהן למדו ממני.

3. למה מתכוונים כשקוראים לפסח גם "חג החירות" – מהי חירות? מדוע חיוני לוודא שיש לי את החירות לעסוק במה שקרוב לליבי, להיות ריבונית על גופי, חיי ובחירותיי, להיות בטוחה בכוחי מול אתגרים ואיומים? האם יש גבולות לחירות ואם כן, מהם? את השיחה הזו סיימנו בגרסה מקוצרת של הסיפור הבא: אברהם לינקולן היה אחד מגדולי הלוחמים על זכויות אדם, ובעיקר לזכותו של אדם לחירות ולריבונות על חייו. בימים אלה של התלהמות הקשורה לריבונות, חירות וזכויות, ראוי להיזכר באחת האמירות שלו: כל אחד צריך שהרגליים שלו תהיינה ארוכות בדיוק במידה שנדרשת כדי להגיע ממותניו ועד לקרקע, ולאפשר לו לצעוד.

שיהיה המשך חגים שמחים!