פוסטים אחרונים
רשימת תפוצה

רגע לפני שבת: סיכום ביניים



בשבועות האחרונים, יצא לי לברך בוגרי תכניות שונות שלנו בדוידסון. זה תמיד מרגש, ותמיד שולח אותי אל שולחן העבודה לחשוב מה אני בעצם רוצה לומר להם, לבוגרים הצעירים האלה, רגע אחרי שהם מסיימים את שהותם אתנו ורגע לפני שהם מתגייסים. אלה המסרים המרכזיים שבחרתי לומר להם השנה:


חשבתם פעם, באמת ולעומק, למה בכלל צריך ללמוד מדע? יש לכך הרבה סיבות, אבל אני מבקשת להדגיש היום כמה היבטים מרכזיים. הנובעים מהמציאות בה אנו חיים.

בעיצומה של מלחמת העצמאות נשא בן גוריון נאום שכותרתו "במה נקבל את פני הבאות". בין השאר, הוא אמר את הדברים הבאים: "אנו חיים בדור של מהפכות מדעיות […] מדינת ישראל לא תעשה שליחותה אם לא תשליט את המדע על כל ענפי החיים, אם כיבושי המדע העליונים וכיבושי הטכניקה המשוכללת ביותר לא יונחו ביסוד החקלאות, החרושת, המלאכה, השיט, הטיס והשיכון, ואם לא יינתן העידוד המקסימלי לעובדי המדע, הצרוף והשימושי, להרחיב את כיבושיהם."

שנה וחצי של מגפה עולמית מלמדים אותנו שגם היום, הדברים תקפים ועזים. התפתחות היכולות שלנו בתחומי המדע והטכנולוגיה הם מההישגים הכבירים ביותר של האנושות. יכולת זו מאפשרת לנו להרחיב את האמצעים בעזרתם אנו מקדמים את הבריאות שלנו, לפתח ולהבין מהם האמצעים שבעזרתם נכון להתמודד עם מגפה, כיצד ומדוע אנחנו נדרשים להשתמש בהם, וגם בימים כתיקונם, בהקשרים הרחבים יותר, להבין כיצד ניתן לקדם את חיינו בכל התחומים - מהי התזונה שתקדם את בריאותנו, מדוע חשוב למחזר, האם האקלים אכן משתנה, אלו מקורות אנרגיה נכון להשתמש בהם, תקשורת, תחבורה – להבין את הידע והמיומנויות שכל אלה דורשים מאתנו וכיצד אנחנו יכולים להשפיע על כך. היכולת המדעית-טכנולוגית הזו שלנו מאפשרת לנו לעסוק במתרחש בין חלקיקים תת-אטומיים זעירים בתוך גופנו, בסביבתנו ועד למתרחש במרחק שנות אור מאתנו.

היכולת הזו גם מאפשרת לנו ליצור נזק והרס סביבתי, גם הם – בסדרי גודל המשתרעים מהרמה החלקיקית לרמה הגלובלית, לעיתים יוצאי דופן בחומרתם ואפילו בלתי הפיכים. באחריותנו ומחובתנו להבין זאת, ולקבל החלטות בהתאם. במילים אחרות, המדע והטכנולוגיה הם חלק בלתי נפרד מכל מה שאנו עושים, החברה, הכלכלה, המדיניות – לטוב ולרע, כל תחומי החיים מבוססים עליהם בקשר בלתי ניתן לניתוק.

למרות כל זאת, רוב האנשים נרתעים מהצורך להבין משהו במדע. משפטים כגון "אני לא מבין כלום בפיזיקה", או- "עובדות הן בעיני המתבונן" הפכו למשפטים שמתגאים בהם. גרוע מכך, גישות המבססות את התנגדותן למדע על כך ש"גם המדע טועה", מנצלות באופן ציני את תכונתו המרכזית, היפה ביותר, של המדע, והיא העובדה שהמדע הוא תחום חוקר ושואל באופן בלתי פוסק, וכתוצאה עושה משהו ששום תחום אחר אינו מודה בכך שהוא עושה: המדע טועה – ומתקן בהתאם, לעיתים באופן הדורש מאתנו לשנות לחלוטין את הנחות היסוד שלנו.

זה גם מפחיד. הרתיעה הזו נתמכת על ידי גורמים שונים החוששים מכך שידע הוא כח, ולכן מעודדים את התפיסה ששוויון זכויות לכל פירושו שהזכות לבערות או ל"אמת אלטרנטיבית" היא זכות השווה לזכות להשכלה ולחשיבה ביקורתית-מדעית. אבל בערות אינה זכות אלא מצב שיש לעבוד קשה כדי לעקור מהשורש, ומי שמתגאה בחוסר ידיעה אינו ראוי להערכה אלא לדרישה שיצא וילמד. חברה המבקשת להתקדם ולשגשג, אינה יכולה להסתפק בפחות מהבנת חשיבות המדע כחלק מנכסיו התרבותיים של כל אזרח באשר הוא.

היבט נוסף של חשיבות ההבנה של מדע ע"י כל אחד מאתנו הוא, שמחקר מדעי הוא דבר יקר, בדרך כלל יקר מאד. כבר מזמן לא די בהשקעה של בודדים, בעלי ממון כאלה או אחרים. המדע נעשה בין מעבדות, בין מוסדות, בין מדינות וארגונים גלובליים. התמיכה של הציבור הרחב במחקר המדעי, הוא אינטרס חברתי-לאומי, כפי שהשנה וחצי האחרונות הוכיחו באופן הישיר ביותר.

היכולת וגם המוכנות להשקיע את המשאבים המגוונים הנדרשים, מגיעות מהחברה האנושית כולה וזקוקות לתמיכה של מקבלי ההחלטות ברמה הרחבה ביותר. בלי הבנה רחבה של הישגי המדע וחשיבותו, התמיכה בו תלך ותצטמצם, החיים במגדל השן יהפכו לא רק ליקרים ובודדים מדי, אלא לבלתי אפשריים, כי הקהל הרחב יוקיע אותם מקרבו.

ההיבט האחרון שאתייחס אליו הוא כנראה הפשוט והיפה שבהם. אנחנו יצורים סקרניים. אנחנו מציבים את הילדים בני השלוש שלנו על כיסא, קבל משפחה ועולם ודורשים מהם לשאול, מה נשתנה. לא דורשים מהם לענות, אלא לשאול. הסקרנות האנושית היא זו שהוציאה אותנו מהסוואנה, הובילה אותנו לייצר לעצמנו מזון, מחסה, הגנה, חיים טובים ויפים יותר. היא זו שתעמוד לנו גם בהמשך.

הבחירה במקצועות המדעיים כדרך חיים, היא חיונית לכל מי שמבקש להשתתף בבניית חברה נבונה וטובה יותר. כל אחד מאתנו פה בדוידסון בחר במדע מתוך תפיסתו כמסע המרהיב לעיצוב עתידנו. אנחנו רואים בכם, משתתפי ובוגרי תכניות דוידסון, חלק מהמסע המשותף הזה שלנו, ויודעים שאתם לא רק העתיד - אתם ההווה.

עכשיו, תורכם.


בהצלחה לכל מסיימי שנת הלימודים תשפ"א!