פוסטים אחרונים
רשימת תפוצה

רגע לפני שבת: מי שלפני האפס


אנחנו נמצאים בעיצומן של הפרשות המספרות את סיפורי האבות והאימהות, סיפורים טובים הכוללים הכל: דרמות, קומדיות, מתח, רמאות, סיפורי אהבה ואפילו סקס.

וסיפור אחד שמרמז על הקשר בין כסף, כח וכבוד.


אברהם משלם. לא סתם משלם, אלא מתעקש על כך.

למרות שהוא מקבל הצעה לקבל בחינם, במתנה, חלקת קבר עבור אשתו, הוא מסרב. הוא בשום פנים ואופן לא מוכן לקבל את החלקה בחינם, אפילו לא מבקש הנחת סלב. הוא עומד על כך שעליו לשלם. הוא מבין שתשלום הוא ביטוי לערך, תגמול של ערך אחד עבור ערך אחר - במקרה הזה, כסף עבור רכוש, בין שני אנשי שררה. גם כשננקב הסכום, הוא לא מתמקח, לא טוען לעוול או עיוות. הוא לא חושב שבגלל מעמדו מגיעה לו מתנה, לא מעלה בדעתו שבגלל שעפרון החתי עשיר הוא יכול לעשות לו הנחה רצינית, הוא לא חושב שבגלל שהוא נשרף באוהלה של אמונה מישהו אחר מחויב לתת לו את רכושו, הוא לא מייבב על כך שהוא כבר שילם את המחיר היקר מכל, שדורשים ממנו משהו שלא דורשים מאחרים. הוא פשוט שומע את המחיר, מכניס יד לכיס ומשלם אותו במלואו.


ערב לפני הבחירות, הגיע אחד המועמדים מהצד שלמחרת "ניצח", לבית קפה במרכז הארץ עם פמלייתו הקולנית. הם הזמינו מיני מגדים ומשקאות, קיבלו שירות מלא מהמלצרית הצעירה וחבריה, צחקו, נהנו, אכלו ושתו.

סיימו, קמו והלכו.

לא רק שלא שילמו, הם אפילו לא השאירו תשר צנוע לאלה ששירתו אותם.

"אמרי לי כיצד את מתייחסת למי שמעניק לך שירות, ואומר לך מה את שווה," נהגו לומר הורי.

המדינאי הצרפתי-יהודי פייר מנדס פראנס אמר: "לא חשוב כמה אפסים יש לך, אם אין לפניהם אחד - כל מה שיש לך, הוא אפסים."

לפעמים, ההבדל בין להיות אפס בראש אפסים אחרים לבין להיות ה-אחד שלפניהם, הוא לא יותר מכמה מטבעות.