"עכשיו שהצהרת את זה, הטלפון של יתפוצץ רק במלא הודעות אהבה, תמיכה, אתה תראה. עכשיו שיצאת ככה בטלוויזיה מול כולם, זה מה שיקרה. אתה תקבל מלאאאא ווטסאפים, והודעות, וכלם יהיו רק של תמיכה מכל העולם!"
האמת, הייתי קצת מופתעת לשמוע את אסי עזר מתפייט ככה. מולו ישב בחור שסיפר שלראשונה בחייו, הוא מוכן לומר בקול רם ומול המצלמות שהוא הומו.
וכל מה שאני יכולתי לחשוב הוא, שמה שאסי אומר הוא פשוט לא נכון. ושאין לי ספק שאסי יודע מצוין עד כמה זה לא נכון. עדיין לא.
יש לי זיכרון חריף של אירוע שהתרחש לפני למעלה מעשור. חברת כנסת אחת טענה שכל האימהות של להט"בים הן אומללות, כי ה"סטייה" של הילדים שלהם היא תוצאה של משהו נורא שקרה להם בגיל מאד צעיר, והילדים האלה צפויים למות עד גיל ארבעים.
אומר מיד שבזיכרון הזה שלי יש חלקים שונים. אתחיל מהחלק המאד משמח שבו, והוא שהח"כית הזו מזמן נעלמה מהכנסת ומחיינו. לדעתי כולם שכחו אותה חוץ ממני. לעיתים יוצא לי להבחין בה, ויש מי שיעיד שזה גורם לי לגרד שמריץ אותי הישר למקלחת.
אבל יש בו גם חלקים מורכבים הרבה יותר.
אני זוכרת שהחלטתי שאני רוצה להתייחס לדבריה בריש גלי. כאם מאושרת וגאה של ילד הומו, אני מודה שהתקשיתי להכיל את הזעם שעלה בי למשמע דבריה. רציתי להכות בחזרה.
ידעתי שברגע שאעשה זאת, יהיו תגובות מכל צבעי הקשת. בכל חשיפה כלפי העולם, אנו חושפים את עצמנו לתמיכה ואהבה, אבל גם לפגיעה, לרוע, לצרות עין ובורות. חשיפה שאינה פרטית משפיעה גם על הסביבה, וידעתי שזה חושף גם את האהובים והיקרים לי ועתיד להשפיע עליהם ישירות. לכן, בטרם הגבתי - ביקשתי את אישור המשפחה כולה. אני זוכרת שאמרתי להם בפירוש, "לא נקבל תמיכה אוהבת מכולם. אני די בטוחה שהיו גם תגובות קשות ומתלהמות. יהיו אולי כאלה שינתקו אתנו קשר. זה לא יהיה קל. כולנו צריכים להיות מוכנים לכך."
הם לא היססו. אחרי דיון קצר על התמיכה ההדדית שתידרש, הם סיכמו בקצרה: "אמא, תיכנסי בה."
זה מה שעשיתי. הפוסט ההוא הפך לויראלי, וזכה לאלפי צפיות ותגובות.
רוב התגובות היו חמות ואוהדות. התגובות הבריוניות היו מעוררות חלחלה. לסוג הראשון עשיתי לייק, מהסוג השני התעלמתי, לאף אחד מהם לא כתבתי משהו.
אבל היתה גם קבוצה שלישית של תגובות, שהפתיעה וריגשה אותי: בני נוער שמצאו במה שכתבתי סדק של אור, וניצלו זאת כדי לצאת מהארון מולי. חלקם רק סיפרו, חלקם ביקשו תמיכה מקצועית. לכל אחד ואחת מהם הקפדתי להשיב, כולל הפנייה של מי שביקש זאת לאנשי מקצוע שיכולים לסייע.
את התמיכה הזו יכולתי להעניק, בזכות התמיכה שקיבלתי בעצמי.
בפרשת "פנחס", משה מצטווה לסמוך את ידו על יהושע כדי להראות לעם כולו שהוא תומך בו. כשמגיע הרגע, משה לא מסתפק ביד אחת, אלא סומך את שתי ידיו על יהושע. שלא יחשוב איש, שביד אחת משה מקרב את יהושע, בעוד השנייה חופשית להתחרט ולהישאר בצד. שתיהן נותנות לו גיבוי, בשלמות מלאה, קבל עם ועדה. באופן דומה, הוא תומך פעמיים גם בבנות צלפחד – בפעם הראשונה, בעצם העובדה שהוא נותן במה לקולן, ובשפעם השנייה כשקולן לא רק נשמע, אלא גם מקבל מענה. יהושע ובנות צלפחד, כל אחד בדרכו, לא יקבלו מעתה רק שמחות וצהלולים. הם עוד ייתקלו בקשיים ואתגרים רבים; אבל הם יוכלו להם בזכות אותה רוח תומכת שקיבלו, ובזכותה הם יוכלו לתמוך גם באחרים.
אז לא. הבחור הנחמד הזה שהודיע לכל העולם מי הוא ומהו קולו, לא יקבל "רק אהבה ותמיכה". אבל מי שיתמוך בו בשתי ידיו, ייתן לו כלים לתמוך גם בבאים אחריו.
Commenti