פוסטים אחרונים
רשימת תפוצה

רגע לפני שבת: יתרו כמבשר המנהיגות הנכונה


רגע לפני מתן תורה, יתרו מצטרף למשה ומשתומם למראה עיניו. משה עושה הכל לבדו: מפרש לעם את מכלול החוקים, שופט ולעיתים קרובות גם מבצע. "שחרר, בן אדם," אומר לו יתרו. "אף אחד לא יכול לעשות את כל זה לבד, אפילו אם אתה משה רבנו. אתה חייב ללמוד לסמוך על אחרים, הרי יש עוד כמה חכמים חוץ ממך, עם כל הכבוד – ויש כבוד – זה פשוט לא הגיוני. אתה יושב מהבוקר עד הערב, וכולם עליך."

"אבל זה מה שהם רוצים," מנסה משה להתגונן. "הם באים אלי בבקשות, זה התפקיד שלי להיות בראש ואני חייב לשמוע הכל, אחרת לא אוכל להנהיג ויהיה בלאגן שלם. ומה יקרה אז?"

"אבל גם מה שאתה עושה עכשיו זה לא טוב," עונה לו יתרו. "אם תמשיך ככה, גם אתה וגם העם שלך, נבול תיבלו. זה כבד מדי על כולכם, המיקרומנג'מנט הזה.הוא לא מועיל לא לך, ולא לעם"

וכאן יתרו מתגלה במלוא גדולתו, כי הוא לא רק מעביר ביקורת אלא גם מציע פתרון. וזה מה שהוא אומר:

"ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלוהים אנשי אמת שונאי בצע ושמת עליהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמישים ושרי עשרות. ושפטו את העם בכל עת והיה כל הדבר הגדול יביאו אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם והקל מעליך ונשאו אתך." (שמות, יח', כא'-כב')


בשני פסוקים קצרים, מתאר יתרו את המבנה הניהולי הנכון להנהגה שרוצה להצליח בהיבטים החשובים ביותר של תפקידה. ואלו הם:

· "ואתה תחזה מכל העם" –יתרו מתחיל משימוש בפועל מעניין: הוא לא אומר "תמצא", אלא "תחזה". חייבים לצאת מתוך החזון. מי שרוצה להנהיג – בין אם הוא משה ובין אם הוא האנשים שמשה צריך לבחור להוביל אתו את הדרך – אף אחד מכל אלה אינו יכול להיות טכנוקרט, פקיד עליון ואפילו לא די שינהל. ליבת היציאה היא החזון המשותף.

· "אנשי חיל יראי אלוהים אנשי אמת שונאי בצע" – אין מצב שרק סוג אחד של אנשים יכול להספיק לך. יש כאן מכלול תכונות נחוצות. שימו לב לתחומים המרכזיים שיתרו מזכיר: ביטחון (אנשי חיל), רוח (אנשי אלוהים), מדע (אנשי אמת), ויושרה (שונאי בצע). יתרו לא מבקש למצוא אדם כזה, אלא אנשים שיהיו צוות מערכתי שהערכים האלה יובילו אותו.

· " שרי אלפים שרי מאות שרי חמישים ושרי עשרות" יתרו מדגיש את החשיבות של חלוקת תפקידים ברורה שמטרתה לעשות סדר בסמכות ובאחריות כאחד. אבל יתרו לא מסתפק בכך, כי הוא מבין שהאתגר המרכזי אינו נמצא בהצהרה על חלוקת התפקידים – זו ההתחלה הנחוצה, אבל יתרו יודע שבמקרים רבים אנשים מחפשים תואר וכבוד, ולא יודעים מה באמת לעשות אתם. כדי שזה לא יקרה, נחוץ משהו הרבה יותר מסובך – ואותו הוא מגדיר בהמשך הפסוק:

· "ושפטו את העם בכל עת והיה כל הדבר הגדול יביאו אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם" – שחרר. ותר על מיקרומנג'מנט. בשביל זה יהיו לך מנהלים, תסמוך עליהם. יתרו יודע שזה קל יותר להגיד מאשר לעשות, ומדגיש שמשה חייב לאפשר לשכבות הניהול שלו לצמוח, כולל טעויות והצלחות, ולדעת שיש אופק מתקדם שניתן לשאוף אליו. היררכיה שלא מאפשרת למי שמתחתיה לעבוד בחופשיות הגיונית, סופה לחנוק. יתרו מבין זאת היטב, והוא מוסיף ומחזק זאת כשהוא אומר שבשורה התחתונה, מדובר באמון שיפעל לטובת שני הצדדים, כשהוא מסיים כך:

· "והקל מעליך ונשאו אתך" – יהיה לך קל יותר, משה, לא בגלל שהורידו לך מהכתפיים את כל הפרטים הקטנים שהזכרתי בפסוק הקודם, אלא בעיקר מכיוון שזו נשיאה משותפת בנטל.


צאו וראו כמה מתוך תפיסות הניהול ה"חדשניות" שלנו, הן אפילו לא חדשות. זו לא פוליטיקה שהומצאה לאחרונה. זו דרך הארץ, שיטת מנהיגות אנושית עתיקה שמתבססת על היגיון אנושי ותיק ופשוט: הצלחה תלויה בשותפות, מרמת החזון ועד רמת היישום.

ודרך ארץ, קודמת אפילו לתורה.

שבת שלום!


כל הזכויות שמורות @ ליאת בן דוד