רגע לפני שבת חזון

השבוע נתקלתי בציטוט הבא:

"הרגע בו אתה מפקפק ביכולתך לעוף, הוא הרגע בו איבדת את היכולת לעשות זאת." (ג'יימס בארי, פיטר פן). זה מסוג הציטוטים שהם קלישאה שמוצאים על מגנט ששמים על דלת המקרר, שאנחנו מצרפים לכרטיסי ברכה כאלה או אחרים, ושהאיש הפרטי שלי נוהג לתלות לראווה על דלת הכניסה, או לשלוח לכולנו פתאום בווטסאפ. נקודת השראה קטנה ומחויכת באמצע היום. הקלישאות האלה חבוטות מרוב שימוש, אבל בדיוק לשם כך הן נועדו: בשביל אותם רגעים, בימים אלה במיוחד, שבהם הקלישאה היא כפית הסוכר הנדרשת כדי שתרופות מרות יחליקו בגרון.

הציטוט הזה קפץ מול עיני רגע אחרי שחשבתי על ההפטרה השבועית – חזון ישעיהו, העוסקת במצב הרוחני הקשה של עם ישראל: "שריך סוררים וחברי גנבים, כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים..." (ישעיהו א', כג'). קשה שלא לראות את ההקבלה הרלוונטית לימים אלה. הקורונה לא רק הוסיפה קשיים חדשים, אלא הציפה וחשפה קשיים קיימים ומחלות חברתיות רבות, אותן אנו מזניחים יתר על המידה כבר שנים. מערכות מדינה שתפקודן לקוי במקרה הטוב וקורס במקרה הרע, קבוצות שונות ורבות שנפגעו בממדים שקשה לדמיין ושנתמודד אתם עוד שנים רבות, שינויים מהירים וחדים, בלבול ואי ודאות שהפכו להיות הדבר הכי קבוע בסדר היום.

ולמרות שבשבת שלפני ט' באב אנו קוראים הפטרה מדכאת וקשה, היא נקראת שבת חזון. כמו לשלוח לנו תזכורת חשובה, שבכל חושך יש גם אור שאליו אנו יכולים לשאת עיניים. זה בדיוק הזמן בו אנחנו צריכים לזכור בכל יום את החזון שלנו, הפרטי, החברתי והמקצועי, ולהיצמד אליו כאל מגדלור מאיר בסערה. כולנו יודעים היטב שאור יכול להיות אחד מהשניים - מתעתע, נביא-שקר מפתה שגונב את דעתנו ולעיתים קרובות מדי גם את ערכינו; או מקור תקווה ואמון, הניצב איתן על יושרה, התחשבות וענווה. מה שאנחנו לא תמיד זוכרים זה שהאור הזה נובע מתוכנו, לא ממקום זר. אנחנו אלה המחליטים מהו החזון שלנו – ואם להמשיך לבקש להגשימו, גם כשקשתה וארכה הדרך.

אולי לכן מספר מדרש ישן על הציווי הראשון של אלוהים, "ויהי אור". האור הראשון הזה היה מושלם, בוהק ביופיו ומלא אהבה, עד כדי כך שהאל התאהב באור הראשון שלו ולא רצה לשתף בו אלא יחידי סגולה. עמד וגנזו. אבל המדרש מספר גם שאלה שיודעים לדבוק בחזונם וערכיהם, הם אלה שהאל פותח בפניהם את השער אל האור הגנוז.

לא נותר אלא לבקש שנזכה להיות ראויים לאור הגנוז, ואם אנחנו כבר עוסקים בקלישאות, אז שגם נזכור שהעיקר שנישאר בריאים ושיהיה שלום עולמי.

שבת שלום!

הערת השועל: אור זו תופעה פיזיקלית. לא פחות ולא יותר. כל השאר, זו רומנטיקה אנושית.