פוסטים אחרונים
רשימת תפוצה

רגע לפני שבת: בעלי חיים שיוצאים. וגם יוצאות.


אני מבקשת להתחיל בצפירת הרגעה: ראש הממשלה טען שנשים הן בעלי חיים. הוא צודק. נשים הן בעלי חיים, גברים הם בעלי חיים, כולנו בעלי חיים, ואותו ראש ממשלה אף דרש מאתנו לא כל כך מזמן "לצאת ולעשות חיים". להיות "בעל חיים" פירושו בדיוק זה: משהו שיש בו חיים. ובכן, אני מאד מקווה שכולנו, נשים, גברים, זקנים, צעירים וטף, אכן בעלי חיים, ורצוי בעלי חיים טובים, יצירתיים ומלאי שמחה ועשיית טוב. מכיוון שכנראה לא כולנו בהכרח עונים לחלק השני של המשפט, יש מקרים בהם היינו מקווים שמשהו שאינו טוב לעצמו ולסביבתו, גם לא יהיה בעל חיים. אבל זו כבר שאלה מתחום דעת אחר.

בחלק השני של המשפט טען ראש הממשלה שמשום שנשים הן בעלי חיים, אין להכותן. גם כאן יש מן הצדק בדבריו, ובתנאי שנחיל זאת על כל בעל חיים באשר הוא, ללא קשר למגדר שלו או למינו. ומכיוון שגם במקרה זה, לא כולנו בהכרח מבינים את הקשר בין השניים, לצערנו המלצת ראש הממשלה אינה נשמעת דיה, וגם זו כבר שאלה מתחום דעת אחר.

אם הסכמנו שכולנו בעלי חיים, השאלה המתבקשת העוקבת היא – מה דומה בינינו לבין בעלי חיים אחרים, ובמה אנו מיוחדים ושונים מהם, שהרי ליצורים חיים אחרים – גם אם יש להם זכר אלפא או לעיתים אפילו נקבת אלפא המנהיגים אותם, בדרך כלל אין למנהיגים אלה מעונות ואמצעי תקשורת להצהיר דרכם על חיסונים-שכבר-מגיעים ושאר דברים ועזרים משמחי לב, כמו צוללות ושמפניה. אז מה בכל זאת דומה, מה שונה – ולאן זה מוביל אותנו?

על התשובות לשאלות אלה אשוחח ביום חמישי הקרוב ב"ליל המדענים" (פרטים בהמשך) אבל כרגע אתמקד בהיבט אחד מתוך כמה: אנחנו יצורים חיים שמאד אוהבים שינוי. לא סתם אוהבים, מכורים לשינוי.

ברגע הראשון, זה נשמע מפתיע. "איך את יכולה לומר שאנחנו אוהבים שינוי," נשאלתי השבוע. "אנחנו הרי מפחדים מכל שינוי, קשה לנו כשמזיזים לנו את הגבינה, תראי כמה אנחנו סובלים מאז שהכל כל כך השתנה, שינוי זה משהו שממש לא אהוד עלינו במיוחד!"

כשמתבוננים בבני אדם כפרטים ובתקופות זמן מסוימות וקצרות יחסית, יש צדק רב בדבריה. רבים מאתנו ייצמדו למה שמוכר ונוח, גם אם – כמו שאמרה המשוררת, מדובר בייאוש; אבל זה הייאוש שלי, ואליו אני כבר רגילה, וכל שינוי הוא יציאה אל הלא-מוכר, הספק, הבלתי נגלה עדיין, וזו אי ודאות מפחידה, העלולה לקרב אותנו אל הפחד הגדול ביותר שלנו: המוות. אלה שני צדיו של המטבע: לצד יופייה המפתה של הכמיהה לשיפור ולהצלחה, יושבת ורושפת לעברנו האימה שטוענת שאם נזוז, עלול להיות הרבה יותר גרוע. זו החלטה קשה. ברמה האישית, לא כל אחד מוכן לקחת סיכונים. זה נכון ברמת הפרט.

אבל ברמת המין - species, ובהתבוננות ארוכת טווח, אנחנו מין שחוגג את השינוי. לא סתם חוגג, זה חלק מרכזי ובלתי נפרד מהזהות של המין שלנו. המין האנושי תמיד רוצה יותר – יותר גדול, יותר מהיר, יותר יפה, יותר משוכלל. אנחנו לעולם לא מסתפקים במה שכבר יש לנו, סקרנים לגלות מה עוד אפשר למצוא, ליצור ולהשיג. לעולם לא נגיע לגן עדן, כי אנחנו תמיד, אבל תמיד, מחפשים את גן העדן הטוב יותר מזה שכבר יש לנו. הרדיפה הזו היא שהוציאה אותנו מבתי בוץ בסוואנה אל ארמונות מפוארים בארצות השלג, מהליכה למעבורות חלל, מיצירת אש באמצעות שפשוף אבנים לכפתור שלוחצים בכיריים, וכן הלאה.

גם פרשת השבוע שלנו, "ויצא", כמו כל פרשות חומש בראשית, מספרת סיפורי שינוי והתפתחות. אחרי שרימה את אביו ואחיו בעצתה של אמו, יעקב בורח אל הדודים בחו"ל. השינוי הזה, שיעקב נדרש לו מכורח המציאות, אינו משאיר את יעקב פסיבי, ובכל מקום שאליו הוא מגיע הוא יוצר שינוי. הוא מציב אנדרטאות, מזיז סלעים, מתאהב, מגלה אחריות, מקים משפחה ענפה, עוסק בהשבחה גנטית של צאן, ושוב בורח. הפרשה מלאה התפתחויות ושינויים המבוטאים ברגשות, יצרים, תשוקה, רמאות, גניבה, פריון - וגם חשיבה לוגית. כל התשתיות של המערכות האנושיות כולן, שיעקב מגיע אליהן כי הוא שינה את מקומו., כמו סבו שקם והתחיל ללכת, גם יעקב יצא אל העולם. ראו מה עבר על צאצאיהם מאז.

לפני שנים, מי שנסע בנתיבי איילון יכול היה להבחין בשלט גדול מתנוסס על אחד הבניינים: "החברה להזזת הרים". בכל פעם שחלפתי על פניו, אהבתי לדמיין במה עוסקת חברה כזו. בכוונה לא בדקתי ברשת כי רציתי את ההנאה שבהמצאת הסיפור (גם זה היבט שנדבר עליו ביום חמישי). היה ברור לי לחלוטין שלא מדובר על רמת הגיאוגרפיה, אחרי הכל - איזה הרים כבר צריך להזיז במדינה הזו, הקמטים שהיא מתגאה בהם הן בקושי גבעות. אבל ברמה התרבותית, יש כאן הרים נישאים לגובה. אם הם יישארו במקומם או לא, תלוי בנו ובמעשינו. זה ביטוי מצוין לתיאור טיבה של האנושות: אנחנו בעלי ובעלות חיים שיוצאים, משנים, ומזיזים הרים. לטוב ולרע.


שינוי הוא רק מרכיב אחד מתוך כמה, שמתייחסים למה דומה ומה שונה בינינו לבין יצורים חיים אחרים. מה עוד יש בו, בפאזל הזה? במה זה טוב, במה ממש לא? לאן זה הביא אותנו, ומה זה מחייב אותנו לעשות? על כל זה ועוד הרבה יותר, בליל המדענים. אתם מוזמנים!

ליל המדענים והמדעניות האירופי ייערך לראשונה בזום ביום חמישי הבא, ה-3 בדצמבר, מהשעה 4 אחה"צ אל תוך הלילה, בשיתוף מכון דוידסון - הזרוע החינוכית של מכון ויצמן, מדעני מכון ויצמן ומשרד המדע. זהו פסטיבל שנתי בינלאומי, ללא תשלום, המנגיש את המדע לקהל הרחב – אפשר יהיה להצטרף מהמחשב או הטלפון הסלולרי מכל מקום שיש בו חיבור לרשת ולפגוש מדענים ומדעניות מהמכון שיספרו מה הם עושים במעבדה, להשתתף בסדנאות, במשחקים ובחידונים לכל המשפחה, ולחגוג את ההישג הכביר הזה של כולנו, שנקרא מדע.


קישורים לכל ההרצאות, המפגשים והפעילויות תמצאו באתר מכון דוידסון, בלשונית "ליל המדענים והמדעניות", הנמצא בקישור הבא:

https://davidson.weizmann.ac.il/programs/researchers_night2020