פוסטים אחרונים
רשימת תפוצה

רגע אחרי שבת: ואהבתם זה לזה כמוכם


אתמול בצהריים, בנוכחות משפחה קרובה וקומץ חברים,

בר וכרמל נישאו.

טקס החתונה היה חילוני-יהודי, שילוב מרגש אל אלמנטים מרכזיים מהמסורת היהודית – חופה, שבע ברכות, החלפת טבעות, שבירת כוס - ואלמנטים מהתרבות החילונית – הנחיית הטקס נעשתה ע"י חבר קרוב, הטקס התנהל מתוך שווין בין החתן והכלה, ברכות כללו הומור וציטוטי משוררים ישראליים כאלה ואחרים.

בעיקר, הטקס היה בנוי ממה שהם בחרו שנכון להם – ולכן, נכון גם לכל מי שאוהב אותם.

שבע ברכות הטקס נסובו סביב ערכים שחשוב להם להביא עמם אל המשפחה החדשה שהם מקימים. דודי ואני "הגרלנו" לברך בנושא שוויון וכבוד הדדי. זה מה שאמרנו:


"כשביקשתם מאתנו לברך בנושא שוויון וכבוד הדדי, חשבנו על משפט אחד שהוא התורה של החכמה הזו כולה, על רגל אחת:

ואהבתם זה לזה כמוכם.

למעלה משבע שנים שאנו מתבוננים בכם בשמחה ובהנאה גוברת – בחברות, באהבה, בזוגיות ובשותפות שאתם בונים זה עם זו וזו עם זה. חולקים אתכם רגעים של צחוק, התלבטות, חילוקי דעות, הנאות משותפות ונפרדות כאחד. רואים את הקשר המתהדק, הדיאלוג האמתי והכן המוביל לקבלה, גם כשזה לא תמיד נח; לסליחה, כשזו נדרשת; ולתמיכה, כשהיא נחוצה.

אנחנו מתבוננים בכם "אוהבים זה לזה כמוכם".

אנחנו מאחלים לכם להמשיך ולהצמיח את היכולת שלכם לראות ולכבד זה את הנוכחות המלאה של זה; לזכור שזו עבודה מתמשכת; שבכל יום מחדש אתם צריכים לשאול את עצמכם, מי אני, מי את/ה, ומי אנחנו יחד. בכל יום מחדש, לתת מקום לכל השלושה – לָּךְ, לְךָ, ולכם; לוודא שדרככם, על מכלול האתגרים שהיא תביא, תמיד תאפשר לכם לבטא את הלחוד – ואת היחד; לתמוך ולקבל, כאילו הרצון של אחד מכם היה גם רצונו או רצונה של השני, גם אם זה לא קל; לעבוד בכל יום כדי להיות אותה זוגיות, אבל לא אותו אדם.

לאהוב זה את זה כמוכם."


בר הוא הילד השלישי והאחרון שלנו שנישא. אחותה של סבתי ז"ל נהגה לומר שאשה שחיתנה את כל ילדיה, זכתה באפשרות לשבת בחיבוק ידיים, כי היא את שלה כבר עשתה.

רעיון נחמד. איכשהו, משהו בניסיון שכבר יש לי טוען, שחיבוק הידיים הזה יכול להיות לרגע ספור אחד וקצר בלבד, ולו מהסיבה הפשוטה שתמיד יש עוד לעשות. זה טיבם של החיים. נותר רק לאחל שכל מה שנעשה, נעשה מתוך אהבה זה לזה כמונו. כל השאר, יסתדר בהתאם.