top of page
פוסטים אחרונים
רשימת תפוצה

על מה מפגינים, סבתא?


כשהתעצמו ההפגנות, בימים שלפני סיום שנת הלימודים הקודמת, שאלה אותי נכדתי הבכורה "על מה אנחנו מפגינים".

עניתי לה, "על יהודית ודמוקרטית", ונכנסנו לדיון ארוך על המשמעות של שתי המילים האלה, ובעיקר על הרלוונטיות שלהן לחיי היומיום. ילדה על סף ההתבגרות, העומדת לחגוג השנה בת מצווה, ולהפתעתי איש בבית הספר לא חשב שראוי ונכון לעסוק בהם; להיפך - אם כבר, שמעתי יותר מדי פעמים את המשפט האומלל ובעיקר השגוי-מאד מיסודו - "אנחנו לא מערבבים פוליטיקה וחינוך". למה שגוי? אסתפק כרגע בהסבר בקליפת האגוז: חינוך, עוסק בערכים - בלי זה, לא מדובר בחינוך אלא בלמידת טכניקות בלבד. ערכים קובעים תפיסת עולם, מדיניות ופעולה. לזה, קוראים פוליטיקה.

ובחזרה לעיסוק ב"יהודית ודמוקרטית":

המיתולוגיה הציונית מספרת על בן גוריון שכשנה לפני פרוץ מלחמת העצמאות - שכבר היה ברור שהיא בדרך – החליט להקים מחדש את חיל המדע של ההגנה. לצד התומכים הנלהבים היו גם מי שהתנגדו, או לפחות הופתעו. באו אליו ואמרו לו: אנחנו מבינים את חשיבות המחקר המדעי לביטחון, אבל עם כל הכבוד – מלחמה קשה עומדת להתרגש עלינו, מלחמת להתקיים או לחדול. עדיין לא ברור אם בכלל נוכל ונכון שנקים מדינה. עדיף שנתמקד במטרות האלה, המיידיות, ואחרי כן נבנה את המוסדות הנדרשים.

טוענים שבן גוריון ענה להם כך: המדינה אכן תקום, המלחמה אכן תתחיל, והיא אכן תהיה קשה. אבל אנחנו ננצח בה, כי אין לנו ברירה אחרת. ביום שאחריה, נזדקק למדע מצוין, מתקדם, שיבטיח לנו גם בטחון, גם צמיחה וגם עצמאות, כי אין לנו נכס אחר מלבד ההון האנושי שלנו. וליום הזה, חייבים להיערך כבר עכשיו.

במילים קצרות: ליום שאחרי, חייבים להיערך כבר עכשיו.

מי שעדיין למד את כתביו של אחד העם יודע, שהשאלה אם הסיפור הזה מדויק או לא אינה רלוונטית. מה שרלוונטי הם הערכים וההתנהגויות שאנו לומדים מתוכו: חשיבות החזון המניע את האנרגיה הדרושה לצדקת המאבק עבור היום שאחרי, לרתימת הנכס האנושי שלנו להמשך הגשמת הנס הזה, שנקרא מדינת ישראל.

האם זה אכן מה שאנחנו עושים?

"יהודית ודמוקרטית" הם רעיונות, וככאלה – הם דינמיים ומתפתחים, שצריך להכיר, ללמוד, לדון, לבחון שוב ושוב ולהצמיח במשך שנים כדי שהם לא יהיו רק הצהרה, אלא זהות ברורה המתבטאת בעשייה יום יומית מאוזנת.

להגות בהם יומם ולילה.

את זה, עושים בראש ובראשונה באמצעות חינוך. בבית, בבית הספר, בתנועות הנוער, בכל מקום ובכל זמן.

את חשיבות החינוך והשלכותיו הבינו היטב מייסדיהם של כמה ממפלגות הקואליציה הנוכחית, כשדרשו כבר בהקמת המדינה חינוך נפרד מהחינוך הממלכתי. לבושתנו, הסכמנו לכך. את התוצאות הקשות של הסכמתנו ארוכת-השנים לנבדלות בחינוך, בצבא, בכלכלה*, במגדר, ולמעשה בכל היבטי החיים - אנחנו חווים עכשיו. אז זה היה חוסר צדק ונטל הולך וגדל. עכשיו, אנחנו עלולים לשלם על כך במחיר של מדינה.


אם חפציי-חיים אנו במדינה האחת הזו שלנו, חייבים לחשב מסלול מחדש עם השקעה ברורה באסטרטגיה לטווח הארוך - בכל התחומים, ובעיקר בתחום החנוך. החינוך הממלכתי חייב להיות כשמו: ממלכתי, עבור כל ילדה וילד שהם אזרחי המדינה הזו, ללא יוצאים מהכלל; והוא חייב לבחון מחדש ובאופן מיידי עד כמה הוא נמצא בהלימה עם מתווה מגילת העצמאות, ולפעול בהתאם.

על מה מפגינים, סבתא?

על העתיד שלך, ילדתי.

ועיסוק בעתיד, זו תמיד השקעה לטווח ארוך.


*מי שזקוק לכך, מוזמן למצוא במרשתת את התזכורת הבאה: ב-2011 שר פנים אלי ישי לא הסכים להפרדת בית שמש לשתי רשויות, חרדית וחילונית, בטענה ש"רשות חרדית תקרוס בלי הארנונה של החילוניים". ואנחנו? שתקנו, הסכמנו, שילמנו.

1 Comment


זהר מנשס
זהר מנשס
Aug 18, 2023

מרתקת כתמיד את ליאת.

מרתקת ומלמדת המון

תודה על מילים כה משמעותיות .

Like
bottom of page